מסעדות - מקום מלוכלך?

חיסון להפטיטיס A (דלקת הכבד) ניתן לילדים בגיל שנתיים, אך חיסון יעיל זה ניתן כבחירה. בין אם הוא חיסון "ברשות" ובין אם לא, מומחים בתחום טוענים כי מדובר בחיסון מצויין. הוא מגן מפני הצורה הנפוצה ביותר של הפטיטיס.

רוב המקרים של הפטיטיס מהם נדבקים במסעדות הם מסוג זה. דרך ההדבקות בהפטיטיס A היא צואתית-אורלית, כך במאמר ב-WebMed. במילים אחרות, הידיים הלא שטופות של מישהו, המזוהמות בצואה, כפי הנראה הכינו את הסלט שלכם.

הגורם האנושי

אנשים רבים ודאי זוכרים את הפרק בסיינפלד על פופי וידיו הלא שטופות. מספר תוכניות זעזעו רבים גם כשהציבו מצלמות נסתרות שהראו מלצרים המפילים את הסטייק שהזמנתם לרצפה, מרימים אותו ומחזירים לצלחת, או מקנחים את האף לפני ששופכים את הרוטב על הסלט שלכם.

אמנם ישנן מחלקות תברואה ומשרדים ממשלתיים אחרים המפקחים על מסעדות בנושא הניקיון, אך כמה מאיתנו יבדקו אם המקום מפר את התקנים לפני שישבו לאכול?

הבעיה עם ניקיון במסעדות היא הגורם האנושי. לאנשים בעולם יש רמות שונות לגמרי של היגיינה אישית ויושר, ולרוע המזל למסעדות אין דרך לקבוע זאת כאשר הן שכורות את שירותיו של טבח או מלצר. הדרך היחידה לוודא ציות של עובד להליכים של היגיינה וטיפול באוכל היא על-ידי מעקב קפדני. אומנם אפשר לראות ברוב המדעדות את השלטים התלויים מעל חדרי השירותים בהם כתוב ומודגש כי כל העובדים מתבקשים לשטוף את ידיהם לפני היציאה, אך שלטים אינם מבטיחים ציות.

מה שבטוח שאפשר רק לנסות להיות עירניים כשאנחנו יושבים לאכול במסעדה, ומעבר לכך לקוות כי העובדים אכן שומרים על הגיינה - עבורם ועבורנו.

זיהומים שהסתיימו במוות

בשנת 2003, 510 מקרים של הפטיטיס A, כולל 3 מקרים שהסתיימו במוות, נגרו למעשה מבצל ירוק במסעדה מקסיכנית שבפיטסבורג. ללא ספק שאחד העובדים לא שטף את ידיו לפני שהכין את הארוחה. התפרצות דומה, למרות שקטנה יותר, היתה באזור סקרמנטו.

בשנת 1997, העולם הזדעזע כשמספר אנשים, כולל ילדים, מתו מסוג מסויים של חיידק בשם E.coli 0157:H7 מהמבורגרים שלא בושלו מספיק והוגשו במסעדות בורגר-קינג רבות. הסלוגן של הרשת "Have it your way" (קבלו את ההמבורגר איך שאתם רוצים) קיבל משמעות חדשה לגמרי - משהו בסגנון 'הייתי רוצה את שלי עם חיידק E coli בבקשה.

E coli הוא חומר מזהם צואתי נוסף. סוג נוסף של E coli גורם למה שנקרא "שלשול נוסעים" (דלקת מעיים ושלשול הפוקדת נוסעים לעיתים תכופות כשהם רחוקים מהבית, בדרך כלל נגרם ממזון שלא רגילים אליו או חשיפה לסוג חיידקים חדשים).

בשנת 1986, ארגון המזון והתרופות (FDA) אסר על השימוש בסולפיט (מלח חומצה גפרתית) בסלט. את הסולפיט נהגו לרסס על עלי החסה כדי למנוע מהם להשחים. לרוע המזל, חלק נכבד מהאוכלוסיה אלרגי לסולפיט ואנשים רבים פיתחו תגובה מיידית של הקיבה והמעיים לחומר משמר זה - כלומר, שלשול. למרות שהוא לא חומר מזהם מבחינה טכנית, כל חומר ששולח את באי המסעדה בריצה לשירותים הוא לבטח קשור לסוגים אחרים של זיהומים צואתיים.