פעיל הליכוד אלנקוה מערער על הרשעתו

פעיל הליכוד, מיכאל אלנקוה, שהורשע לפני כחמישה חודשים יחד עם חברת הכנסת לשעבר, נעמי בלומנטל, בעבירות שחיתות, איום, שיבוש הליכי משפט והדחה בחקירה, מערער (ד', 5.7.06) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, על הכרעת הדין המרשיעה.

תקציר הפרקים הקודמים: נגד בלומנטל ואלנקוה הוגש כתב אישום בעקבות פרשיית "סיטי טאוור" הנוגעת לפריימריז הפנימיים בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה- 16. כתב האישום הוגש בעקבות עדותו של נהגה של בלומנטל, אבי אוסקי.

לפי עדותו של אוסקי, בחודש דצמבר 2002, כשבוע לפני הפריימריז, פנה הנהג לאלנקוה, פעיל וחבר מרכז ליכוד וביקש ממנו לסייע לבלומנטל להיבחר לכנסת. בעדותו, הדגיש אוסקי כי היה לו אינטרס אישי שבלומנטל תיבחר לכנסת כדי להבטיח לעצמו עבודה לארבע שנים נוספות.

אלנקוה סיכם עם בלומנטל, כך נטען בכתב האישום, כי היא תממן אירוח של חברי מרכז במלון "סיטי טאוור" ברמת גן, שיאורגן על ידיו. הסיכום של שני הנאשמים, כך גורסת התביעה, נעשה במסגרת מפגש ביניהם ביום חמישי, 5 בדצמבר, בשעות אחר-הצהריים, בבית קפה בחדרה, כאשר בפגישה זו הכירו הנאשמים בפעם הראשונה.

לטענת כתב האישום, אלנקוה הזמין 15 חדרים והבטיח למנהלת המכירות של המלון תשלום מראש ובמזומן. באותו לילה (5.12.02) נסעו בלומנטל ונהגה בדרכם לביתה שברמת אפעל. סמוך לשעה 22:20 עצר הנהג את מכונית השרד ליד הכספומט הסמוך למקום מגוריה של בלומנטל והיא משכה ממנו, בכמה כרטיסי אשראי, 12,500 שקל. באותו לילה, מסר הנהג את הכסף למנהלת המכירות של המלון, גילת מסיקה.

לאחר שהחלה התעניינות תקשורתית בשאלת מימון הלינה במלון, ועקב חששה מחשיפת העניין, הורתה בלומנטל לאוסקי לאסוף את אלנקוה (ב- 12.12.02) מחדרה, כדי לתאם גרסאות. בלומנטל, על-פי גרסת נהגה, שהוא עד התביעה הראשי, אמרה להם שעליהם לדבוק בגרסה מתואמת וכוזבת אם תיפתח חקירת משטרתית.

ביום 13.2.06, הורשעו בלומנטל ואלנקוה, בבית משפט השלום בת"א, בעבירות בהם הואשמו בכתב האישום וביניהם שוחד בחירות, הדחת עדים ושיבוש הליכי משפט. בלומנטל, שלאורך כל הליכי החקירה והמשפט שמרה על זכות השתיקה אמרה בעדותה בבית המשפט כי "אני בן אדם טוב, לא בן אדם רע. אני אדיבה ומדברת בנימוס", אולם, השופטים לא התרשמו מכך, תוך שהם מציינים ביחס לחברת הכנסת, ש"צר לנו כי הנאשמת, המייצגת גם אותנו בבית המחוקקים, בחרה לנהוג באופן לא ראוי".

טוען: אני קורבן

כעת כאמור, מערער אלנקוה על עצם הרשעתו. בהודעת הערעור שהגיש על-ידי עורכי דינו מהסניגוריה הציבורית, עמי קובו, ניר זנו ומשה סרוגוביץ', הפרושה על פני 92 עמודים, שוטח אלנקוה טענות עובדתיות ומשפטיות רבות, אשר יש בהם לטענתו, כדי לזכותו.

ראשית, טוען אלנקוה, כי גרסתו לפיה מימן את הכנס במלון "סיטי טאוור" מכספו, לא הופרכה. אלנקוה, הוכיח במשפטו כי קיבל כספים ממשפחתו ולטענתו לא הוכיחה התביעה כי השתמש בכספים אלו לצורך אחר. בנוסף, טוען אלנקוה, כי הערכאה הראשונה טעתה כשהחילה על המעשים את חוק הבחירות לגופים ציבוריים, אשר לטענתו אינו חל על בחירות מקדימות פנימיות.

באשר לעבירת ההדחה בחקירה, טוען אלנקוה, כי לאור עדותו של הנהג, אבי אוסקי, וכן לפי קביעת בית משפט השלום, חברת הכנסת בלומנטל היא שהורתה לאוסקי ואלנקוה מה לומר בחקירתם ומשכך, הרי שהוא לא ביצע את העבירה אלא היה קורבנה.

היות שכך, טוען אלנקוה, כי על בית המשפט המחוזי לזכותו מכל העבירות בהן הורשע על-ידי בית משפט השלום.