הנאשמים זוכו בשל מחדלי המדינה

השופט עוני חבש, מבית המשפט המחוזי בירושלים, זיכה בשבוע שעבר את חברת אוטוויק ואת ויקטור אסולין שהיה מנהלה מעבירת אי-קיום חובת רישיון. בכך הפך השופט את החלטת בית משפט השלום שהרשיע את החברה ואת אסולין בעבירה האמורה. בפסק הדין קבע השופט חבש, כי מחדליה של המדינה שלא פרסמה כללים ברורים בתחום מכונאות הרכב, יש בהם כדי לזכות את הנאשמים מהעבירה שיוחסה להם, שכן פעלו במצב דברים לא ברור.

חברת אוטוויק, הינה חברה פרטית, בעלת רישיון למפעל לעבודות מכונאות, פחחות, צבעות ומיזוג אוויר לרכב מנועי, כאשר אין לחברה רישיון לעיסוק בחשמלאות רכב. בכתב האישום שהוגש נגד החברה ונגד אסולין נטען, כי הנאשמים ביצעו במפעלם, עבודות של בדיקת טעינה, פירוק ציריה והרכבת אלטרנאטור לרכב מנועי, ברכבה של אנה מזרחי, בהיעדר רישיון כדין.

כתב האישום הוגש, בעקבות תלונתה של אנה מזרחי למשרד התחבורה, אודות שירות שקיבלה מאוטוויק, אשר טיפלה בתקלה שאירעה במכוניתה - תקלה הקשורה למערכת החשמל ברכב. לטענתה של מזרחי, אוטוויק אינה מבינה בסוג השירות אשר נתנה לה ואינה מוסמכת להעניקו.

בית משפט השלום בירושלים, אליו הוגש כתב האישום בתחילה, מיקד את הדיון בשאלה האם העבודה אשר ביצעו אוטוויק ואסולין - בדיקת טעינה והחלפת אלטרנאטור - הינה מסוג העבודות, אשר מוסך מכונאות רכב רשאי לבצע אם לאו. לטענת התביעה, החוק בעניין זה ברור ועל פיו הדבר אסור. הנאשמם טענו מנגד, כי מדובר בחוק ארכאי שאינו ניתן ליישום, היות שקשה להפריד ברכבים הקיימים כיום, בין עבודות חשמל לעבודות מכונאות. כן טענו, כי בכל מקרה ניתן להגדיר את העבודה המדוברת כעבודת מכונאות.

השופט, אברהם טננבוים, מבית משפט השלום, הרשיע את הנאשמים, כשהוא קובע שהתיקון שביצעו אינו מתאים לרישיון שבידיהם. בית המשפט, קיבל את טענות מומחי התביעה, שטענו, כי אין כל ספק שהמדובר בתיקון הקשור לחשמלאות.

אוטוויק ואסולין ערערו לבית המשפט המחוזי, שקיבל את טענתם תוך שהוא מותח ביקורת חריפה על התנהלות רשויות המדינה בפרשה. "מן הראוי היה שמשרד התחבורה יפרסם הוראות מדויקות שיקבעו איזו פעולה תחשב כפעולה הנמצאת בתחום המכונאות רכב ואיזו כפעולה בתחום חשמלאות רכב", כתב השופט שחבש שציין, כי "הרשות לא השכילה להפנות משאבים ותשומת לב לכך במשך שנים בהתעלמה מההשלכות השליליות הרבות לכך".

השופט ממשיך וקובע, כי "על-מנת להרשיע בדין, הוראות החוק והנחיות הרשות חייבות להיות די ברורות מבלי להותיר את האזרח מגשש באפילה או חי בספקות מה מותר ומה אסור לו לעשות". היות ובמקרה זה לא היו הנחיות ברורות של הרשויות, החליט השופט לזכות את הנאשמים ולבטל את גזר דינם.