המצב הביטחוני הלא קל בשדרות, שרבים מתושביה שומרי מצוות, מעלה לא אחת שאלות ותהיות. בין "שחר אדום" אחד למשנהו חווים התושבים רגעי חרדה לא קלים במציאות של סכנת נפשות. פיקוח-נפש דוחה שבת, כידוע. ולא רק. גם שאלות הנוגעות לתפילות, ללימודים ולגבורה טורדות את תושבי שדרות.
המצב הבלתי שגרתי שבו אוכלוסיה אזרחית האמורה להיות בעורף נתונה להתקפה, והמצב בו לא הוכרזה בפה מלא מלחמה ברורה נגד הרשות, יוצר דילמות לא פשוטות.
השבועון החרדי "במשפחה" פירסם כי הרב חיים קנייבסקי, מחשובי הרבנים בפלג החרדי, פסק למורה המתגוררת סמוך לשדרות שמאחר ששדרות נחשבת למקום סכנה, אין לה היתר להיכנס למקום סכנה, ועליה לעזוב את עבודתה, עד שיתבהר המצב.
הרב משה שפיר, מהכותבים הבולטים בביטאון שס "יום ליום", פנה אפוא בשמם של תושבי שדרות לבנו של הרב עובדיה יוסף, ראש ישיבת "חזון עובדיה" - הרב יצחק יוסף.
על שולחנו של הבן, שתחת אמתחתו ספרי "ילקוט יוסף" המבוססים על פסקי ההלכה של אביו, נערם צרור שאלות קשות, כגון: האם מותר להימלט במכונית בשבת מחשש הקאסמים? האם מותר לתקן את מערכת שחר אדום בשבת? האם אפשר ללון במלון על חשבון מעשר כספים, כן או לא? מצא נפל של טיל, האם יודיע על כך לכוחות הביטחון? האם להתקשר לקשישים להזהירם בשבת? האם לכתחילה ראוי להתפלל במקלט? מה קורה כשנופל הטיל באמצע תפילת העמידה, והאם מותר להשבית את מערכת הלימודים לצרכים פוליטיים?
להלן חלק מן השאלות והתשובות:
"צינתוק" בשבת
האם מותר לתת לאנשי הבית [שאינם אנשי ביטחון] פלאפון או ביפר בכדי שניתן יהיה להזהיר אותם על הצד שיהיו במקום סגור שאינו בטווח שמיעת האזעקה.
יש לדאוג מראש לכך להיות בשבת במקומות שבהם שומעים את האזעקה, ולא יצטרכו לטלטל מוקצה בשבת, או להשתמש בפלאפון וכדומה.
אולם מי שמתגורר במקום מרוחק וקיים חשש סביר שאינו שומע את האזעקה, וגם בימות החול מזהירים אותו דרך הפלאפון, מותר לו להחזיק בכיסו את הפלאפון, בצנעא, ויסכם מערב שבת עם מקורביו, או עם אחד מכוחות הביטחון, שמדה ויש אזעקה יצלצלו אליו ג' פעמים, באופן שלא יצטרך לענות, ויבין על-ידי הצלצולים שישנה אזעקה.
אבל כל זה הוא רק באופן שאין שום אפשרות אחרת להיות בשבת במקום שבו שומעים את האזעקה.
"שחר אדום" מקולקל
כאשר מערכת "שחר אדום" משתבשת בתוך השבת האם מותר לתקנה תוך חילול השבת?
אין ספק שמותר לעשות כן בשבת, שיש בדבר ספק פיקוח נפש, ולכתחילה אם יש שם נכרי יש להכינו מערב שבת שהוא יתקן את כל התקלות של מערכת האזעקה. אבל אם אין נכרי שיעשה זאת, מותר אף ליהודי לחלל שבת בכל מה שהכרחי ונצרך לתיקון מערכת האזעקה.
SMS שלום
כבדי שמיעה או קשישים המתגוררים לבדם ואינם שומעים את קול האזעקה הקוראת "שחר אדום", האם מותר להתקשר אליהם הביתה לטלפון שבו יראו את נורית החיווי, או לשלוח אליהם הודעה כתובה בטלפון בכדי שידעו להיזהר על עצמם.
ללא ספק מותר להתקשר בשבת לכבדי שמיעה או קשישים ושאר אנשים שאינם מסוגלים להיזהר בכוחות עצמם מפני הטילים המסוכנים להם. וגם כתיבה בפלאפון אפשרית.
הגומל על קסאם
כאשר נפל על גג ביתו טיל והוא ניצל ברוך ה', מה דינו לגבי ברכת הגומל?
אנו הספרדים ועדות המזרח נוהגים בכל ההלכות כידוע כדעת מרן השולחן ערוך, ולדעתו מי שניצול מפגיעת טיל, או מתאונת דרכים ח"ו, אין לו לברך ברכת הגומל, גם כאשר היתה הסכנה מוחשית וברורה כמו זה שנפל טיל על גג ביתו. כי רק נס היוצא לגמרי מגדר הטבע, כמו בא עליו אריה וכדומה, וניצל, בזה מברכים ברכת הגומל. אבל נס המגיע בדרך הטבע, ובאופן המצוי, אין לברך עליו הגומל, ולא ברכת ברוך שעשה לי נס במקום הזה.
אמנם ראוי שבשובו בשלום מנסיעה בין עירונית במקום שאין ישוב, יברך ברכת הגומל ויכווין להודות בה להקב"ה על שלא הסיר חסדו מאיתו והצילו גם מפגיעת הטיל.
ויש אפשרות נוספת, שאחד מהצבור שנמצא בביתה כנסת בשני וחמישי או בשבת, אשר נסע מעיר לעיר שיעור פרסה ביום אחד, הוא יעמוד ויברך הגומל, ויודיע מראש שהוא פוטר בברכתו את כל מי שהיה בסכנה מהטילים והקאסמים שהוטלו על העיר. ויענו אמן אחר ברכתו ויצאו בזה ידי חובה.
ומי שנוסע בכביש בינעירוני הלוך חזור שיעור שעה ורבע, אפילו נסע חצי שעה בבוקר, ובלילה נסע עוד שלושת רבעי שעה, מצטרף לברך הגומל. ורק אם ישן בלילה, ונסע למחרת אין הנסיעות מצטרפות.
היסח הדעת בנטילה
כאשר הוא בתוך סעודתו, האם מהומת מוות שכזו נחשבת כהסחת דעת, ולפיה יצטרך ליטול ידיו שנית?
אין הדבר נחשב כהפסק וכהיסח הדעת ולכן לא יצטרך ליטול ידיו שנית. וכשהוא חוזר לסעוד ממשיך לסעוד בלי נטילה ובלי ברכת המוציא, ואחר שיסיים יברך ברכת המזון. ואם הפסיק באמצע הסעודה והלך למקלט, ורוצה לשתות שם מים, לא יברך שם על המים או שאר משקאות, כיון שהוא עדיין באמצע הסעודה.
הלכות כיבוי אש
אם נפל טיל ליד בית מגורים והעלה אש ונעשית דליקה גדולה, האם מותר להזעיק בשבת מכבי אש, או לא?
אם הדליקה עלולה להתפשט לבתים, כי שיש בכל בית גז, ויש חשש סכנה, לכן מותר להזעיק את מכבי האש לכבות הדליקה. אבל אם הדליקה במקום שאין בו חשש שיתפשט ויגיע לידי ספק סכנה, אין להזעיק את המכבי אש.
ועל עובדי המכבי אש להיות זהירים ולא להיכשל באיסורי שבת שלא לצורך, ולכן אם הזעיקו אותם לכבות דליקה, ונתברר מעל לכל ספק שאין בדבר שום חשש סכנה, אין להם לכבות את הדליקה בשבת, אפילו אם הדבר יגרור פיטורים מהעבודה, ועל זה נאמר: ובכל מאודך, אפילו הוא נוטל את כל ממונך.
ועל עובדי המכבי אש להיוועץ עם רבנים ומורי הוראות, לדעת מתי מותר להם על-פי ההלכה לציית לפקודת מפקד התחנה, ומתי צריכים לסרב לפקודה, [כשאין שום חשש פיקוח נפש], וכל הרוצה להמשיך בעבודה מבצעית במכבי-האש, צריך שיהיה בקי היטב בהלכות אלה, שלא יכשל חלילה באיסורי שבת, בכיבוי שלא לצורך פיקוח נפש.
ואם אין הדבר מתאפשר מבחינה מעשית, נכון וראוי לכל יראי ה' שלא להיות משובץ בתורנות שבת ומועד, או לחילופין לא לעבוד בעבודה מבצעית. כן הורה מרן אאמו"ר שליט"א להלכה ולמעשה, בתשובה לשאלת עובד חברת המכבי-אש, ובהתאם לעצתו עבר לעבודה משרדית בימי החול בחברת מכבי-האש, אחר שלא אחת ועובדי מכבי-האש מקבלים פקודות לכבות דליקות שאין בהם כל חשש סכנה. ובעיני המפקדים שהם מחללי שבת בפרהסיא כל כיבוי דליקה הוא בכלל פיקוח נפש, דבר שאינו עומד במבחן המציאות.
חפץ חשוד
המוצא חפץ חשוד בשבת, או נפל של טיל וכדומה, שיש חשש סביר שיש חומר נפץ בחפץ, מה עליו לעשות?
צריך להזמין מיד את המשטרה, ואף שיכול לעמוד על המשמר ולהרחיק את האנשים מהמקום עד מוצאי-שבת, מכל מקום יש לחשוש שמא יש במקום עוד חפץ חשוד, כפי שקרה כן כמה פעמים, ולכן יש להזעיק את המשטרה באופן מיידי, ובפרט שמעיקר הדין אינו חייב לעמוד על מקומו במשך כל השבת ולהזהיר את הבריות לבל יתקרבו למקום הסכנה.
טילים ב"שמונה עשרה"
מה דין העומדים באמצע תפילת שמונה עשרה כאשר מוכרזת ההכרזה על נפילת הטילים, והאם כאשר יש לו שהות עדיין לסיים את תפילתו מרגע שמיעת ההכרזה ועד נפילת הטילים, האם גם אז נתיר לו להפסיק תפילתו ולהמשיכה במקום אחר בו יוכל להתרכז ביישוב הדעת.
במצב כזה של אזעקה המתריעה מפני סכנה זקוקים המתפללים להפסיק את תפילתם בכדי לרוץ למקומות מוגנים, ולא יחמירו בזה להמשיך את התפלה, אלא מיד יש להפסיק את תפלת השמונה עשרה ולמצוא מחסה טוב ככל האפשר. ואין להתחסד בספק ספיקא של פיקוח נפש.
ויכולים להמשיך את תפלת העמידה במקום המוגן, ואינם חייבים לחזור [אחרי הרגיעה] למקום שהתפללו בו קודם. בפרט אם הדבר מפריע להם לכוונת התפלה להתפלל במקום הקודם.
אם ההפסקה היתה כארבע חמש דקות, באופן שכל אחד משער בעצמו שהיה יכול להספיק להתחיל את העמידה ולסיים אותה, חוזר לראש העמידה, כיון שהפסיק באמצע העמידה שיעור גדול.
אבל אם ההפסקה היתה רק 3-2 דקות, ימשיכו ממקום שפסקו באמצע העמידה.
וגם אם היה הדבר באמצע קריאת התורה, יש ללכת מיד למקום מוגן, אפילו באמצע הקריאה, ואפילו אם הספר תורה ישאר לבדו על התיבה. כי יש כאן ספק פיקוח נפש, ואין להחמיר בדברים אלה. ולאחר הרגיעה ימשיכו בקריאת התורה, והעולה לתורה יברך רק ברכה אחרונה אחר סיום קריאתו, ולא יחזור לברך ברכה ראשונה, אפילו אם היתה הפסקה של כמה דקות ודיברו באמצע.
טיפול בפצוע גוי
אם נפל טיל ויש נפגעים אנשים מקרב מי שאינם יהודים המתגוררים בעיר, האם מותר לחלל עליהם שבת?
יש אומרים שמותר לחלל את השבת אף באיסורי תורה גם על חולה גוי שיש בו סכנה, אם אין הדבר סובל דיחוי עד למוצאי שבת. מכיוון שאם לא יחללו את השבת על חולה גוי, יש לחוש שבמקרה אחר רופא גוי יתנקם ולא יטפל בחולה ישראל שיש בו סכנה. ולדבריהם כל שכן שיש להקל בזה ברופא העובד בבית חולים, שמחייב על-פי חוק המדינה לטפל בכל החולים ללא הבדל לאום, ואם לא יטפל בהם צפוי לעונש על-פי החוק, מכיוון שאז אינו מתכוון לחלל את השבת אלא כדי להינצל מהעונש, ולדעת איזה פוסקים הדבר נחשב כמלאכה שאינה צריכה לגופה שאין חייבים עליה מן התורה.
ולדינא, יש להשתדל לעשות את כל המלאכות האסורות מן התורה על-ידי שנים, כדי שיהיה בכלל הדין "שנים שעשאוה פטורים", או בשינוי ככל האפשר. אבל כשאי אפשר שהטיפול ייעשה על-ידי שנים, ויש חשש שהדבר ייוודע אם יימנע מלטפל בגוי, מותר לחלל עליו שבת גם במלאכות גמורות, להצלת חיי החולה.
מנוסה מקסאם לפני שבת
באחד מערבי השבתות האחרונות הוכרזה התרעה מפני נפילת טילים בעיר שדרות. בביתו ברוך הילדים, כן יירבו, של אחד מתושבי העיר קמה חרדה. הוא החליט לנוס על נפשם לעיר השכנה אופקים אל קרובי משפחתו הרחק מטווח הטילים. למעשה היה זה ברגעים האחרונים טרם התקדש היום, ואכן אל אופקים הוא הגיע דקות ספורות לפני השבת.
כעת נפשו בשאלתו האם נהג כדת, והאם מותר היה לנוס מטווח הטילים תוך הצד הברור שייתכן ובדרכו הייתה שבת מתחללת על ידו חלילה - כאשר יתכן מאוד והוא יצטרך לחזור על מעשהו בשבתות הקרובות, ה' יצילנו.
השאלה מתחלקת לענפים מספר:
1. האם סכנת הטילים נחשבת למצב שמחללים שבת עבורו?
2. מה יהיה הדין במקרה כנ"ל לגבי רק ספק חילול שבת?
3. על הצד שסכנת הטילים אינה מצדיקה חילול שבת או ספיקו, האם פחדיהם של הילדים מהעניין מצדיק חילול שכזה או דומה לו, בנסיבות אחרות?
תשובה:
הנה במשך כל השבוע הרי אינו נוהג לנסוע לעיר הסמוכה בכל פעם שיש התראה, אלא לוקח את בני ביתו במהירות לחדר מוגן, או למקלט, או לתוך שוחה, וכדומה. וכיון שאינו נוסע במשך השבוע בכל התראה, כך יש לו לנהוג בערב שבת סמוך לחשכה, ואין היתר לצאת מהעיר בנסיעה ברכב תוך חילול שבת, אלא חכם עיניו בראשו וכבר מערב שבת יכין את המקלט לצורך סעודות שבת כדי להרגיע את הילדים, ויאמר להם שאם יש אזעקה יכנסו למקום המוגן, וישפכו שיח לפני הבורא יתברך בקריאת פרקי תהלים. ויחזק אותם בביטחון בהשם יתברך. וגם כאשר יש ספק שמא יצטרך להמשיך בנסיעה תוך חילול שבת. לא יצא מהעיר.
ואמנם אם עבר ויצא מהעיר סמוך לחשכה, אם הגיע לעיר הסמוכה מספר דקות קודם השקיעה אין צריך אין צריך תשובה וכפרה, אבל אם נכשל והגיע דקה או שתים אחר השקיעה שלנו, צריך שיקבל עליו תשובה מכאן ולהבא לקבל שבת מוקדם, ולהתחזק בלימוד התורה ביתר שאת וביתר עוז. כדי לכפר על חילול שבת בשוגג שחילל.
ספר-תורה למקלט
האם מותר להביא עימם למקלט בטוח את ספר התורה להמשך קריאת התורה?
תשובה: יש ללוות את הספר תורה עשרה אנשים, ויקחו עמם את הספר תורה למקלט להמשיך לקרוא בו בברכות.
עונג שבת בחדר ממוגן
בבתים רבים החדרים הממוגנים הם קטנים ובלתי נוחים לשהייה ממושכת – לעיתים צורך השעה מחייב את השהות הארוכה בהם ובחוסר נוחות משוועת- האם הדבר נחשב כפוגם בעונג השבת עד כי נאמר כי ראוי לו לאדם לדאוג לעצמו למקום שהות אחר למשך השבתות הללו גם במחיר עלות כסף מסוימת - כגון שכירת בית מלון או הנסיעות הכרוכות בזה.
השאלה תהיה גם וביתר שאת לגבי כאלו שאין להם חדר ממוגן משלהם.
צריך כל אחד לדאוג לכך שיהיה לו גם לימי החול וגם לשבתות מקום שיוכל להתגונן ככל האפשר מפני הטילים בעת ששומע את האזעקה. וכשם שאסור לדור בעיר שאין בה רופא, כך במקום ששכיח טילים, חייב כל אחד להכין לעצמו אפשרות להתגונן בעת אזעקה, וצריך שיהיה לו מקלט סמוך מאד לביתו, או חדר ממ"ד ממוגן וכיוצא בזה, מקום שיוכל להתגונן.
ובקשר לשבתות, כשיש לבני ביתו חרדה ומתבטלים מעונג שבת, אם יוכל לחזקם באמונה בהשי"ת ובביטחון, ויקרא להם בספרי המוסר המדברים בעניין הביטחון, ובנוסף לכך יש לו אפשרות להתגונן בשבת כמו בימי החול, באופן שיכין את המקלט מערב שבת לאפשרות להמשיך לסעוד שם וכדומה, יישאר בעיר ויחזק את בני ביתו באמונה.
אבל אם הדבר קשה עליו או על בני ביתו, והם חשים בחרדה מידי שבת, מאחר שיש מצות עונג שבת, יש לעשות השתדלות להתארח בשבתות אצל קרובי משפחה וכדומה, במקום שיש שם חדר ממוגן, או בעיר אחרת שאין שם סכנת טילים,
ואם אין לו כל אפשרות לכך, מותר לצורך קיום מצות עונג שבת, להשתמש בכספי "מעשר כספים" ללכת למלון, כדי להתארח שם בשבת.
שביתה פוליטית
מפעם לפעם מכריז ראש העיר על שביתה של מערכות הלימודים בעיר. לעיתים הדבר כחלק מיצירת לחץ פליטי על הנוגעים בדבר שיפעלו לתיקון המצב ולא בשל חשש עכשווי. האם הדבר מתיר ביטול תורה של תינוקות של בית רבן. כיצד יש לנהוג בהקשר זה?
יכולים לקחת את התלמידים להשתתף בהפגנה, או לעצרת אך ורק על חשבון לימודי חול, כמו חשבון וכדומה, וגם זה הוא במדה והצניעות נשמרת במקום ההפגנה. גברים עומדים בצד אחד, והנשים בצד אחר, ואינם מתערבים זה בזה. ואם רוצים סייעתא דשמיא מהקב"ה למניעת אסונות יש להקפיד בכל הדברים של הצניעות, ועל-ידי זה תהיה סייעתא דשמיא להנצל מפגיעת הטילים.
ואמנם חלילה לקחת את התלמידים מהתלמודי תורה ללכת להפגנה בשעות שבהם לומדים חומש או נ"ך או גמרא והלכה, שאין לבטל תורה בשביל הפגנה, אלא ימשיכו את הלימוד של החומש והגמרא וההלכה כרגיל.
ומן הראוי שבכל יום בפתיחת הלימודים כל התלמידים בתלמוד תורה יקראו בשעה אחת בבת אחת שלשה פרקי תהלים. ואדרבה בזכות הבל פיהן הטהור ישמע ה' ויסיר הרעה מעל עמו, כן יהי רצון.
ובקשר להפסיק את הלימודים לגמרי, ולהצטרף לשביתה, גם בזה יש אפשרות לשבות רק בשעות הלימוד של לימודי חול, ויעשו שביתה חלקית. כי אין זה ענין ישיר לפיקוח נפש, וגם שביתה חלקית תעורר רעש בצירוף השביתה הכללית של בתי ספר האחרים שלא לומדים תורה, ושם יעשו שביתה כל היום כרצונם. כי צריך להבין שיש ערך גדול ללימוד תורה של תינוקות של בית רבן. כפי שאמרו במסכת שבת (קיט ע"ב): אמר רב המנונא, לא חרבה ירושלים אלא על שביטלו בה תינוקות של בית רבן. אמר רבי שמעון בן לקיש משום רבי יהודה נשיאה, אין העולם מתקיים אלא בשביל הבל תינוקות של בית רבן, שהוא הבל שאין בו חטא. ואין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבנין בית המקדש.
והרי הדבר ברור שאם שובתים המורים, התלמידים מתבטלים מתלמוד תורה, וכאשר הניסיון הורה כמה פעמים, וכן בימי החופש הגדול שבכל שנה בימי הקיץ רובם ככולם מתבטלים מתלמוד תורה, ואין האבות מחזיקים אותם ללמדם בגלל טרדתם בפרנסת ביתם, חוץ מאחד מעיר ושנים ממשפחה החרדים לדבר ה' שלומדים אתם שעות מספר בכל יום. ולכן אין ספק שיש בזה איסור ביטול תורה אם ישבתו המורים.
תנועה חשודה בשבת
הרואה בשבת תנועה חשודה או אנשים חשודים, וקיים חשש סביר שמחבלים נמצאים במקום, האם מותר לו לחלל שבת ולהזעיק את המשטרה?
מצוה להזעיק את המשטרה כדי למנוע כל שיש ספק סביר של סכנת נפשות. [ועיין שו"ת ציץ אליעזר חלק ד' (סימן ד' אות יד)].
תפילה בבית-כנסת
בית הכנסת שמתפללים בו ברבים ואינו ממוגן דיו. האם יפסיקו את תפילתם ויתפזרו לבתיהם גם במחיר של ביטול קריאת התורה ושאר דברים שבקדושה [הן ביום חול והן בשבת]
קודם כל יש להבהיר, שעל הצבור לדאוג מערב שבת להכין מקום לתפלה בשבתות במקלט, או במקום מוגן, ואפילו אם על-ידי כך יסגרו כמה בתי כנסת קטנים, באופן זמני, עד שירחם ה' ויפסיקו את התקפות הטילים, כמו שהשי"ת ריחם על עמו והטילים על קריית שמונה הופסקו בעזרתו יתברך.
וכך עדיף יותר שיתכנסו הצבור במקלט לשבתות, כדי להינצל מחשש ספק סכנה.
ואם זה בלתי אפשרי לארגן תפלה לצבור גדול במקלט, מכל מיני סיבות שהן, אזי בודאי שמיד בהישמע אזעקה יש להפסיק את התפלה כשהמדובר בסכנת נפשות, ולהכריז לצבור למצוא מקום מוגן. או לרוץ למקלט במידה וישנו כזה בקירוב מקום.
ומותר גם לדבר ולהזהיר את האחרים באמצע התפלה מפני פגיעת הטילים, ואפילו היו באמצע העמידה, יפסיקו וילכו למקום מוגן. ואם יש צורך מותר גם לדבר כדי להזהיר אחרים מפני פגיעת טילים, או ח"ו לטפל במי שנפגע מחרדה או מהטיל. אבל בלא סיבה זו אין לדבר באמצע העמידה ובאמצע פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע, אלא יפסיקו מלהתפלל וילכו למקום מוגן, ואחר הרגיעה יחזרו למקומם להמשיך בתפלה.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה