עידן המידע המודרני נוגס יותר ויותר בעיקרון הפרטיות. מצלמות המותקנות בכבישים, בקניונים, בבנקים ובמקומות רבים נוספים, מתעדות באופן שוטף את האזרחים. האינטרנט ושיתוף המידע בין ארגונים (חברות ביטוח למשל), מקשה מאוד על האפשרות להישאר אנונימיים לחלוטין. עתה מסתבר, כי ל"אח הגדול" יש גם "אח קטן", העוקב אחרינו דווקא במקום שחשבנו שאנו מוגנים יותר מכול: ברכבנו הפרטי.
אם תפתחו את ספר הרכב תוכלו למצוא בעמודים הפנימיים, בדרך כלל באותיות קטנות, אזכור קצר אודות מכשיר EDR (Event Data Recorder) המותקן ברכב. מכשיר זה, שהינו חלק ממערכת כריות האוויר, דומה במאפייניו לקופסה השחורה המותקנת במטוסים, אם כי הוא נחות יותר בתכונותיו. ה- EDR מתעד באופן שוטף את "התנהגות" הרכב והנהג. בשונה מהקופסה השחורה, מידע חדש "גורס" באופן אוטומטי את המידע הקודם שנאגר במכשיר.
המכשיר החל להיות מותקן בכלי רכב מאז 1994. ברכבי 2006 הוא מותקן בכלי רכב מתוצרת ביואיק, קדילאק, שברולט, GMC, האמר, פונטיאק, סאאב, סאטורן. לפי שעה, לא נקבע תקן אחיד של מכשירי ה- EDR.
בכלי רכב מתוצרת "ג'נרל מוטורס" הוא מתעד את מצב דוושות הבלמים, מהירות המנוע, משנק המנוע, מהירות הרכב, זמן הפעלת כריות האוויר של הנהג והנוסע לידו ומצב חגורות הבטיחות. בכלי רכב מתוצרת "פורד" מתעד המכשיר את ההאצה לפני ההתנגשות ובזמן ההתנגשות, מצב דוושות הבלמים, משנק המנוע, מהירות הרכב, זמן הפעלת הכריות האוויר של הנהג והנוסע לידו, זמן הפעלת כריות האוויר הצידיות ומצב כסא הנהג.
המידע, הנאגר במכשיר, נחשב ליקר ערך לצורך ברור נסיבות תאונות דרכים. רשויות הממשל וחברות הביטוח, בעלות העניין הרב ביותר בנתונים אלה, אינן יכולות לעשות שימוש בנתונים ללא אישור מפורש של בעלי הרכב. יחד עם זאת, עומדת בפניהן האפשרות לדרוש צו בית משפט לקבלת הנתונים, אף ללא הסכמת בעלי הרכב.
בתקדימים מהשנים האחרונות, סייע המכשיר להגיע לחקר האמת. חקירת תאונה במונטריאול בשנת 2001 הביאה להרשעת נהג אשר נסע במהירות של 157 קמ"ש באזור בו מותרת נהיגה במהירות של 50 קמ"ש בלבד. המכשיר תיעד גם את העובדה, שהנהג לחץ על דוושת הבלם ארבע שניות בלבד לפני ההתנגשות. במקרה אחר, סייע המכשיר דווקא לזיכויו של נהג שהואשם בדריסת ילד.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה