בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב השופטים: דר, שיף והורביץ, גזר (ד', 28.6.06) על וופא מחמיד, שהורשעה ברצח בנה הפעוט, 18 שנות מאסר בפועל. זהו הדיון השני בעניינה של מחמיד הנדון בבית המשפט בחיפה.
בעבר, הורשעה מחמיד בידי ההרכב בראשותו של נשיא ביהמ"ש לשעבר ומבקר המדינה דהיום, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס. אז, גם נגזר דינה של מחמיד למאסר עולם. מחמיד ערערה לבית המשפט העליון, שקבע כי יש להקל בעונשה שכן ביצעה את המעשה מתוך הפרעה נפשית. העליון החזיר את התיק למחוזי שידון מחדש בעונש המופחת, שכאמור הועמד על 18 שנות מאסר.
הפרשה החלה, כאשר מחמיד, עזבה את בית הוריה, ילדה ילד שלא מנישואין וחייתה לבדה. מחמיד, החליטה בהיות הילד בן שנה ושבועיים, להמיתו. לאחר ניסיונות מספר להמיתו באמצעות הצתת בלון גז ושמיכות, ניסיונות שעלו בתוהו, הצטיידה בסכין ודקרה את הפעוט שלוש פעמים בבטנו העליונה משמאל. הדקירות פגעו קשות בילד. לאחר מכן כיסתה מחמיד את פניו של בנה המנוח באמצעות כרית.
בבית המשפט העליון, בהרכב השופטים אליעזר ריבלין, אדמונד לוי ויהונתן עדיאל מונה, בהסכמת המדינה, צוות מומחים שהגיע למסקנה חד-משמעית לפיה עומדת מחמיד בתנאי סעיף 300א. לחוק העונשין - סעיף הקובע כי "במצב שבו, בשל הפרעה נפשית חמורה או בשל ליקוי בכושרו השכלי, הוגבלה יכולתו של הנאשם במידה ניכרת", ניתן להטיל על הנאשם עונש מופחת ממאסר עולם, שהוא עונש החובה על עבירת הרצח.
משכך, הסכימה המדינה לקבלת הערעור וביהמ"ש העליון החליט להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לשמיעת טענות הצדדים לעניין העונש. שופטי העליון, ציינו, כי "אין אנו יכולים להמנע מלציין שבפנינו טרגדיה של אשה צעירה, שעברה מסכת חיים קשה מאז ילדותה. הנאשמת ניסתה להתמודד עם קשיים אלה. אף שבשלבים מסויימים נראה היה שהיא עומדת בכך ומצליחה לבנות לה חיים משלה, לא עמדה בלחצים והרגה את פרי בטנה".
בדיון הנוכחי, בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, ביקש בא-כוח המדינה להחמיר בעונשה של מחמיד. הוא הזכיר את העובדה שראמי, בנה של הנאשמת, נרצח בהיותו כבן שנה והצביע על האכזריות בדרך הרצח. כמו כן, הוא דחה כל רמז לאחריות של רשויות הרווחה למקרה וגרס כי המניע לרצח הוא אך ורק האגואיזם של הנאשמת.
מנגד, עורכת דינה של מחמיד הדגישה את ניסיונותיה הנואשים של מחמיד לגדל את בנה ולספק לו, מאמצעיה הדלים, את כל הדרוש. היא יחסה את הרצח לעיוות בחשיבה של הנאשמת שסברה שהיא מצילה את בנה מחיים קשים. גם היא הסכימה שלא ניתן לייחס לרשויות הרווחה כל אחריות לארועים וכי מדובר במקרה טראגי של הפרעה נפשית שהביאה לחשיבה מעוותת וזו גרמה לכך שהנאשמת עשתה מה שעשתה.
ההרכב הנוכחי, קבע, כי "עם כל ההבנה למצוקותיה של הנאשמת, ואת זו ביטא גם ההרכב הקודם בסעיף האחרון בגזר הדין שאותו הבאנו, נותרה העובדה האיומה שהיא רצחה ילד, רצח אכזרי. חשיבותם של החיים והצורך לשמור עליהם, הם היסוד לעונש החובה החמור מאוד בספר החוקים, שהוצמד לעבירת הרצח", כתבו השופטים בפסק הדין.
היות שכך, קבעו כי העונש הראוי בנסיבות הענין הינו 18 שנות מאסר שיחושבו החל מכניסתה של מחמיד לכלא - בשנת 2001.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה