איך אומרים "באג" בערבית?

מנכ"לי חברות, אנשי תקשורת, אנשי אקדמיה ופעילים חברתיים התכנסו אתמול (ג', 27.6.06) בכנס ראשון מסוגו, במטרה להביט למציאות בפנים וללמוד את הנתונים אודות השתלבות בוגרי תחום ההיי-טק מן המגזר הערבי בשוק העבודה. גולת הכותרת של הכנס היתה למידת תמונת המצב וטיכוס עצות אופרטיביות שיובילו לפריצת מעגל הקסמים.

הכנס אורגן ביוזמת המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי בשיתוף עם קרן אדנאואר. המרכז, הפועל זה שמונה עשרה שנים, פועל לטובת קירוב בין הקהילות באמצעות שיתוף פעולה עסקי, טיפוח יזמות והעצמה ופועל לשילוב אקדמאים ערבים בכל תחומי המגזר העסקי.

ארבעה עובדים ערבים בשנה

הנתונים עגומים למדי. בכל שנה בין השנים 2001-2005, סיימו את האקדמיה בממוצע כ- 275 בוגרים במקצועות ההיי-טק. סך העובדים מן המגזר הערבי שנקלטו לענף בשנים אלה במצורף הוא כ- 300. בחשבון פשוט - ארבעה עובדים מן המגזר הערבי משתלבים מדי שנה בענף ההיי-טק.

אם תרצו את הנתונים מזווית נוספת - ענף ההיי-טק בישראל מונה כ- 210,000 עובדים, מתוכם קרוב ל- 200,000 מועסקים שכירים. נכון לשנת 2005, מספר המועסקים מן המגזר הערבי בענף היי-טק היה נמוך מ- 8,000.

גם מנהלי החברות שישבו בפאנל התקשו להתגבר על הנתון המדהים הזה. משה חורב, מנכ"ל אורקל ישראל, ציין כי בחברת אורקל ישראל לא מועסק ולו עובד ערבי אחד, נכון להיום. נביל סקראן, מנהל קבוצת פיתוח באינטל ישראל בחיפה, ציין כי כ- 5% בלבד ממהנדסי החברה הם ערבים. כך, נעו הנתונים בין אפס מוחלט ומאופס לבין מספר זעום של עובדים מן המגזר הערבי.

"לא כאן כדי לבקש טובות"

מוטי גוטמן, מנכ"ל מטריקס, סיפר כי במשך שש שנים שבהן הוא מנהל את החברה, לא ראה קורות חיים של מועמדים מן המגזר הערבי. לדעתו של מוטי, "פתרונות צריך לחפש לא מתחת לפנס". כדוגמא, סיפר מוטי על מהלך שהחלה החברה לפני כשנתיים, במסגרתו גויסו לעבודה כ- 300 נשים מן המגזר החרדי. עם זאת מוטי הסביר, שהוא מבחינתו לא רואה צורך מיוחד באפליה מתקנת למגזר הערבי דווקא. "הערבים לא מקבלים אצלי יחס מועדף. מבחינתי, חשוב לא פחות לעודד אוכלוסיות נוספות, כגון נכים ואתיופים".

האווירה הכללית בפאנל תמכה בעמדה זו. המסר היה פשוט: לא אפליה מתקנת, כן הזדמנות שווה. נראה שהשאלה האמיתית שנותר לספק לה מענה היא מהי הזדמנות שווה. האם הוגן להציב רף ציונים שסטודנט ערבי יתקשה לעמוד בו, רק משום שלמד בשפה שנייה, שאינה שפת האם שלו? האם אפשרי לקבוע תנאים מקלים לבוגרי המגזר הערבי מבלי להתייחס לכך כאל אפליה מתקנת?

חאזם, 24, בוגר מקצועות ההיי-טק אשר נכח בכנס, סיבך לאנשי הפאנל את העניינים קצת יותר ממה שהיו ממילא, כאשר הציב להם כמה עובדות כואבות ושאלות נוקבות. הוא החל את לימודיו בגיל 18, כאשר העברית לא היתה שגורה בפיו. חבריו לספסל הלימודים התמודדו עם הקשיים הטבעיים הטמונים בלימודים האקדמיים. חאזם נדרש לעמוד באותן משימות תוך כדי לימוד שפה שנייה. למרות הקשיים, חאזם עמד במטלות וסיים את לימודיו. היום הוא ביקש להעיר את תשומת לב הנוכחים לקשיים המלווים אותו גם לאחר סיום הלימודים, וסיכם: "אני לא כאן כדי לבקש טובות. אני כאן כי אני רוצה הזדמנות שווה".

לא רק דיבורים

והפתרונות למצב? משתתפי הכנס אומנם דיברו הרבה, אבל לא רק. די מהר הם ניגשו לעניינים והחלו להעלות רעיונות לטובת פריצת תקרת הזכוכית ותחילת תהליך אופרטיבי. ככה זה, קחו כמה מנהלים משוק העבודה, שימו אותם בחדר אחד, הציבו בפניהם מטרה. לפני שתשימו לב, הגלגלים יתחילו להסתובב באופן כמעט אוטומטי והדיון יעבור מסקירות ומשפטים להצעות ייעול.

דוגמאות, אמרתם? יזם ההיי-טק ואיש העסקים אורני פטרושקה הציע להקים חברת השמה אשר תתמחה בהשמת עובדים ערבים לתחום ההיי-טק. לדבריו, "החוסן החברתי מחייב אותנו לשלב ערבים בשוק העבודה. אם לא נמצא פתרונות תעסוקתיים זה יגרום לכך שרבים יאבדו את האמון במערכת הישראלית".

משה חורב, מנכ"ל אורקל, התחייב להיות מעורב אישית בתהליך הקליטה של עובדים ערבים שיגישו מועמדות. עדי בילדנר, סמנכ"ל משאבי אנוש של חברת HP, התייחס לאחריות הלאומית ולהיבט החברתי וקרא לתהליך חינוכי של קליטת עובדים בחברה באופן פרו-אקטיבי. מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, קרא לבניית מודל עסקי: "לא חסר הון, לא חסרים משאבים. צריך רק לבנות את המודל העסקי. אם המודל הזה יחזיק מים זה יעבוד".

ומעבר לרעיונות? תמונת מצב - יש; רצון טוב - יש, והמון; עצות אופרטיביות - יש; והתכלס? דרור גלוברמן, מנחה האירוע, התאמץ מאוד וכמעט הצליח להוציא מן המשתתפים התחייבויות ממשיות על הנייר. כמעט. אבל רק כמעט.