יכולתה של התקשורת לכסות את מלחמת ויטנאם, ללא צנזורה, היתה שונה מכל מה שנראה עד אז. כך אומרים כתבים שכיסו את הקונפליקט לסוכנות הידיעות AP. הדברים נאמרו במהלך מפגש של העיתונאים.
"היו לנו מערכות-יחסים עם קצינים וגנרלים שונים לגמרי מהכתבים שמנסים לכסות את עירק היום, לגמרי בעולם של פנטזיה". כך אמר פיטר ארנט, אשר בילה 13 שנה בויטנאם בשנים 1975-1962 ואשר כיסה גם את המלחמה בעירק ב- 1991.
"הצבא היה בלתי רגיל בויטנאם - לא רק שהם לא ניסו לצנזר אותנו", אלא גם סיפקו מגורים, כך סיפר ריצ'רד פייל, אשר היה כתב בכיר בסייגון בשנים 1970-1973, בסוכנות הידיעות AP. "אף פעם לא היה מצב כמו זה, בשום מקום".
ארנט ופייל הצטרפו לפאנל של כתבים בהם גם סימור טופינג, ג'ורג' אספר, יו מוליגן, אדית' לדרר וזוכה פרס פוליצר הצלם הורסט פאז.
הדיון היה חלק מסדרת הרצאות על ההיסטוריה של AP, במקביל לתערוכה ובה סיפורים ותמונות מהמלחמה. העיתונאים סיפרו כי החיילים בשדה הרב בירכו על בואם וכיבדו אותם על שעמדו בחזית וסיכנו את עצמם באזורי הקרב. "בויטנאם, אם היה לך אומץ וסיבולת, יכולת ללכת לכל מקום", אמר אספר, שהיה בדרום-מזרח אסיה במשך עשר שני. הוא פרש ב- 2000.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה