אביבה וגרשון קוזמינסקי מרמת-גן, הזמינו באוקטובר אשתקד חופשה באיטליה מחברת אופיר טורס. הזוג הדגיש שהם מבוגרים וחולים וברצונם לנפוש במלון שקט, נקי וממוקם על שפת האגם. סוכנת החברה המליצה על מלון baia blu והתחייבה, שהוא עומד בדרישות.
התברר שהמלון ה"שקט" ממוקם סמוך למגרש חנייה מרכזי, ורעש האוטובוסים, הוציא את הזוג קוזמינסקי מדעתו.
בדצמבר שנה שעברה תבע הזוג את חברת אופיר טורס בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 16,700 שקל. לטענתם, סוכנת אופיר טורס הטעתה אותם והמלון שבו שהו לא עמד בקריטריונים המבוקשים. "רעש האוטובוסים והתיירים נמשך מבוקר עד ערב והיה בלתי נסבל".
הזוג הדגיש שהתאכזב קשות כשגילה שהמלון ממוקם בין שני כבישים סואנים ורועשים שחוצצים בין המלון לאגם. "המלון אינו שוכן על גדות האגם אלא במרחק גדול ממנו, ולמעשה ממוקם בכניסה לעיירת הנופש סירמיונה ולא בתוכה".
הזוג שנפש במלון 12 יום הלין שרמת הניקיון היתה ירודה וכך גם האוכל. "עכבישים וזוחלים כיסו את הקירות. חופשתנו נהרסה כליל ולא הצלחנו לנוח". הזוג טען כי הוא זכאי לפיצוי של עלות הטיול כולו כולל טיסות, בתי מלון וביטוח בריאות. "לא קיבלנו שום תמורה".
בכתב ההגנה טענה חברת אופיר טורס שהסוכנת פנתה לחברת דיזנהויז וזו המליצה על המלון והפנתה אותה לאתר האינטרנט שלו. "הסוכנת העבירה את המידע לתובעים כשהיא מבהירה שלא מדובר בידע אישי, ויעצה להם להתרשם מאתר האינטרנט ולהחליט".
לדברי החברה, התובעים אישרו לסוכנת להזמין את המלון בהסתמך על המידע מהאינטרנט ותמונות המלון. "החברה ו/או הסוכנת לא הטעו את התובעים".
החברה הוסיפה שמהפרסומים עולה שהמלון מדורג כבעל ארבעה כוכבים וכל חדריו ניבטים לאגם. לטענתה, תמוה שהתובעים לא צלצלו לסוכנת והתלוננו על התנאים במלון. "התובעים לא מצאו לנכון להתקשר לסוכנת ולהתלונן על שום פרט במשך 15 לילות שבהם שהו בבתי מלון, כך שטענותיהם שחופשתם נהרסה והם לא נחו, אין לה מקום".
החברה הדגישה: "לו סבלו התובעים היה עליהם להתקשר מיידית עם הסוכנת ולדווח על עוגמת הנפש, ואז היה בידיה למצוא להם תחליף. משלא צלצלו חזקה עליהם שנהנו מחופשתם, ואין להם אלא להלין על עצמם".
לטענת החברה, היא אינה אחראית לאיכות המזון ורמת הניקיון במלון ואין לה שליטה על כך. "סוכן נסיעות אינו ספק השירות והלכה פסוקה היא שסוכנות נסיעות אינה אחראית לתקלות נשוא התביעה".
בפסק דין שניתן שלשום, קבע השופט אביחי דורון שעל חברת אופיר טורס מוטלת חובת זהירות מוגדרת והיא אינה יכולה לפטור עצמה בהפניית התובעים לאינטרנט. "הנתבעת הפרה את חובת הזהירות שלה ולא מילאה אותה כיאות".
השופט הוסיף: "השאלה הראשונה שיש לשאול היא לגבי חובתו של סוכן נסיעות כלפי לקוח, ותשובתי היא שהתשובה משתנה בהתאם לנסיבות. ניתן לראות לפי עובדות המקרה שככל שאנשים תולים את יהבם בסוכן הנסיעות, כך גדלה חובתו כלפיהם, והוא אינו יוצא ידי חובתו בהפנות את הלקוח לאינטרנט. גם בימינו אנו ישנה קבוצה לא מבוטלת של אנשים שהאינטרנט אינו כלי עבורם".
השופט ציין, שמתוך האינטרנט לא ניתן היה להגיע למסקנה שהמלון נמצא סמוך לכביש סואן, חניון אוטובוסים ותחנת דלק. "אין לי ספק שמלון שאלה נתוניו הבסיסיים, אינו רגוע ושקט על שפת אגם".
לדברי השופט, התובעים היו יכולים ואפילו חייבים להציל את המצב ולהקטין את נזקיה של הנתבעת ולצלצל לסוכנת כדי להחליף מלון. "העובדה שהתובעים אינם מורגלים בתלונות כדבריהם, ואפילו לא עלה בדעתם לצלצל לסוכנת כדי לשנות את המצב, אינו עולה בקנה אחד עם העובדה שהגישו תביעה. אני מאמין שזו דרכם בחיים אלא שהנתבעת אינה צריכה לספוג את כל ההפסד נוכח עובדה זו".
בסופו של דבר, השופט חייב את אופיר טורס לשלם לתובעים 50 אחוז מעלות המלון וסך של 1,050 אירו בתוספת 400 שקל הוצאות כלליות. הסכום ישולם בתוך 21 יום.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה