ב- 1 ביולי 2006 צפוי להיכנס לתוקפו סעיף 4 רישא להוראה 325 של המפקח על הבנקים הקובע כי "תאגיד בנקאי לא יאפשר היווצרותה של יתרת חובה בחשבון עובר ושב, העולה על מסגרת האשראי שאושרה והוסכמה". משמעותה של הוראה זו הינה, כי חריגה בדיעבד ממסגרת האשראי שיש ללקוח פרטי או עסקי, ולו בשקלים בודדים, תביא באופן אוטומטי להחזרת שיקים ולביטול כרטיסי אשראי של בעל החשבון, ללא מתן שיקול דעת לסניף הבנק, לכבד את החיובים.
הוראה זו, המכונה "מהפכת האוברדראפט" נתקלת עתה בהתנגדויות של הרגע האחרון, הן בזירה המשפטית והן בניסיונות לחקיקה מהירה שתבלום את המהלך.
עו"ד יוסי פוקס, שעתר בעבר לבג"צ בנושאים חוקתיים שונים ובהם חוק פינוי פיצוי, עתר לבג"צ (ב', 26.6.06) בדרישה לעכב את מהפכת האוברדראפט עד להקמת ועדה ציבורית שתבחן את מוכנותו של הציבור הישראלי למהלך, עד להקמת הוועדה דורש פוקס מבית המשפט להוציא צו ביניים שימנע את כניסתה של ההוראה לתוקף.
בעתירתו, טוען פוקס, כי "מציאות חדשה זו, עשויה להביא מאות אלפי משקי בית ועסקים קטנים למשבר פיננסי חמור ובמקרים מסוימים אף לקריסה כלכלית, בשל השינוי הקיצוני והמיידי במערכת היחסים שבין הבנק ללקוח, אשר במשך עשרות שנים נבנתה על מתחם סבירות ושיקול דעת שהיו לסניפי הבנקים, לאשר חריגות אשראי ללקוחות על בסיס הכרות הלקוח ויכולת ההחזר שלו".
עוד טוען פוקס, כי "הבנקים לא טרחו לקיים סדנאות ו/או קורסים ללקוחות שלהם אשר יסבירו את השינוי הקיצוני האמור להתחולל במערכת היחסים המתקיימת בין הלקוחות לבין הבנקים... הלקוחות אף לא קיבלו הסבר על הסנקציות החוקיות הרובצות לפתחם בגין חריגה ממסגרת האשראי המאושרת הכוללים בין השאר: החזרת שיקים, ביטול כרטיסי אשראי, החזר הוראות קבע, וכיו"ב".
כחלון: לחייב אישור של ועדת הכלכלה
צילום: ח"כ משה כחלוןבמקביל, נעשים ניסיונות לעכב את ביצוע הרפורמה במישור החקיקתי. ח"כ משה כחלון (ליכוד) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה הוראות הקשורות לניהול חשבון של לקוח פרטי, לרבות משק בית, עסק קטן או בינוני, יהיו טעונות אישור של ועדת הכלכלה של הכנסת.
בדברי ההסבר לחוק, מציין כחלון, כי "לקוחות רבים עדיין לא הסדירו את מסגרת האשראי שלהם וכי יש חשש ממשי לתקלות רבות בעת יישום ההוראות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה