גילוי: שפירא דחה הצעה לכהן כשר המסחר והתעשיה

ראש הממשלה גולדה מאיר הציעה בינואר 1974 לאברהם שפירא להיות שר המסחר והתעשיה, אך האדמור מגור הטיל וטו על ההצעה, כך מגלה אברהם זילברשלג, ידיד ותיק של המנוח, במאמר מפורט על תולדות חייו, המתפרסם בספר "זכרון איש". הספר, שהופק על-ידי המשפחה, הופיע בשבוע שעבר, במלאת 6 שנים לפטירתו של שפירא. אי"ש הם ראשי תיבות של שם המנוח, אברהם יוסף.

זילברשלג מספר, כי לאחר מלחמת יום הכיפורים פנתה גולדה לשפירא, שהיה אז תעשיין ("שטיחי כרמל") ואיש ציבור, אך לא חבר כנסת, והציעה לו להיות "שר בתיק בכיר". זילברשלג אינו נוקב בשם התיק, אך ל- Nfc נודע, כי הכוונה היתה למנותו כשר המסחר והתעשיה. כן נודע, כי גולדה העלתה את הרעיון כדי לשכנע את הסיעות החרדיות להצטרף לממשלה, שהיתה אז במשבר לאחר המלחמה.

לדברי זילברשלג, נפגש שפירא עם האדמור מגור, סיפר לו על ההצעה וביקש את חוות דעתו. האדמור הטיל וטו, באמרו: "בעתיד ירצו להשתמש בך (לתפקיד בכיר) באגודת ישראל, ואלו פנים יהיו לך, אם יכירו אותך כאיש מפא"י". שפירא חזר לגולדה והודיע לה כי אינו יכול לקבל את ההצעה.

7 שנים לאחר מכן הציע האדמור-היורש מגור - הקודם נפטר - לשפירא, לעמוד בראש רשימת "אגודת ישראל" לכנסת. אז התברר מה היתה כוונת האדמו"ר הקודם. שפירא דחה תחילה את ההצעה. האדמו"ר מגור שיכנע אותו, בין היתר, כשהזכיר לו כי גם דודו, הרב שמעון סופר, היה חבר בפרלמנט האוסטרי, ובן דודו, הרב מאיר שפירא (מייסד לימוד "הדף היומי") היה חבר בסיים(הפרלמנט) הפולני. הספר מגלה, כי בתקופת היותו ח"כ, התיעץ שפירא מדי יום שישי בנושאים שוטפים עם הרב שך המנוח.

שרון: "אין לי עם מי לדבר"

בספר כלול גם הפרוטוקול המלא של ישיבת ועדת הכספים של הכנסת, שנערכה לזכרו של שפירא, שהיה בעבר יו"ר הוועדה, לאחר פטירתו. זהו מקרה נדיר של חשיפת פרוטוקול מלא מישיבת הוועדה, בתוך ספר. בישיבה נכחו בין היתר המנכ"לים דאז של דיסקונט והבינלאומי, דוד גרנות ושלמה פיוטרקובסקי, וכן ארבעה שרי אוצר לשעבר - שמעון פרס, יורם ארידור, יגאל כהן-אורגד ומשה נסים. הוזמנו גם אלמנת המנוח, בניו ובנותיו ובני משפחה וידידים קרובים.

בצד דברי ההערכה בישיבה, היה גם גילוי אחד, לפחות: אריאל שרון, שהיה אז יו"ר הליכוד, גילה כי בכל ערב שבת או חג דיברו השנים בטלפון, מן הסתם לא רק כדי להגיד "שבת שלום". שרון גילה כי נוהג זה נמשך עשרות שנים, גם כאשר אחד מהשניים, או שניהם, היו בחו"ל. שרון: "אני חש עתה כאב אמיתי, כאשר מתקרב יום שישי, ופתאום אין לאן להתקשר ואין עם מי לדבר".

משה מנדלבוים, לשעבר נגיד בנק ישראל, גילה בדבריו כי שפירא "היה אחד הגורמים המרכזיים להצלחת תוכנית היצוב", אותה תוכנית מ- 30 ביוני 1985, בדיוק לפני 21 שנים, שעצרה את האינפלציה של 400% לשנה, שאיימה להרוס את המשק.

"הוא היה המגשר של המדינה, לא המנכ"ל"

יורם ארידור אמר על שפירא, בדבריו בישיבה: "שפירא לא היה מנכ"ל המדינה, כפי שנהגו לעתים לקרוא לו, ולא התיימר להיות. הוא היה המגשר והמפשר של הכנסת".

עיקרו של הספר הוא עשרות הספדים, כמעט כולם של רבנים ובני המשפחה, שנאמרו על שפירא בתקופת פטירתו, לאחריה, ובימי הזכרון השנתיים. רשימת המספידים כוללת את הרבנים הראשיים, גדולי האדמו"רים, גדולי תורה וראשי ישיבות מהארץ ומחו"ל. בין היתר מגלה הספר, כי שפירא שיכנע את שר האוצר דאז, פינחס ספיר, לסייע לישיבת פוניבז' בבני ברק, שהיתה בקשיים כלכליים ועל סף התמוטטות.

גילוי אחר הוא כי בשנת 1953, כשהיה שפירא צעיר בן 25, נפגש בשליחות רבנים עם פינחס לבון, אז שר הביטחון, כדי לשחרר צעיר, כנראה חייל, שהוכנס למאסר.

"לא עושים משבר על ענינים כספיים"

הספר מצטט דברים שאמר שפירא, בתקופת היותו ח"כ: "אני מוכן להוביל משבר קואליציוני רק על נושא עקרוני, כמו קדושת השבת. עניינים כספיים ותקציבים למוסדות, חשובים ככל שיהיו, לא היו שיקול בכניסה לאופוזיציה או בפרישה ממנה. חשוב לי, שלא יהיו בתקשורת קולות על סחטנות, כביכול, של הציבור החרדי. יש להזהר שלא יהיה חילול השם".

אחד מהשגיו של שפירא בכנסת היה הקמת שכונה בת 500 דירות להשכרה באשדוד, באישורם של שמעון פרס ובנימין בן-אליעזר, שהיו, בהתאמה, ראש הממשלה ושר השיכון.

מן הספר עולה, כי בני המשפחה נותנים מדי שנה תרומות להקמת מוסדות תורניים להנצחת זכר אביהם. הרשימה כוללת בין היתר תלמוד תורה ובית מדרש בבני ברק, תלמוד תורה באשדוד, בית כנסת בפרויקט ברכפלד במודיעין עילית.