השקה: מיצובישי האנטר החדש

ישנן שנים הנחרטות בלב יבואן רכב. קחו את מיצובישי ואת שנת 1997 לדוגמא, השנה בה הגיע לכאן, לראשונה, ה-L200 (שמייד קיבל את השם המקומי מאגנום) שעובדת היותו הטנדר כפול ההנעה האוטומטי הראשון בארץ הפכה אותו ליקיר הלקוחות.

בסוכנות היבואן נראו אנשי עמל הכפיים לצד אנשי המשפחה. הראשונים מצאו בו בן לוויה נאמן לעבודה היומית והשניים מצאו בו רכב ניוד לתענוגות סוף השבוע. אלו גם אלו ניצלו את הפטור ממע"מ שהציע הרכב. אבל טנדר, יהיה להיט ככל שיהיה, סופו שיפסע בדרך כל רכב ועם השנים החלו המכירות לדשדש ואף לצנוח כשבסוכנויות המתחרות צצו יריבים ראויים לא פחות עד שבשנים האחרונות צנח המאגנום לתהום הנשייה תוך שהוא מפקיר את השוק למתחרים חטובים יותר, חזקים יותר ומרווחים בהרבה. וכעת מציגה מיצובישי את המחליף, ההאנטר החדש, בשביליה הבוציים של אנטליה אשר בטורקיה השכנה.

בא לשכונה יפיוף חדש

בפגישתנו הראשונה, בחדר העיתונאים שבמלון, עצרתי בהשתאות תוך שהעין מתקשה לעכל עת השילוב בין הקבינה הביצתית לבין הארגז. מהמבט השני והלאה מתברר שיש לנו עסק עם יפיוף אמיתי. העיצוב משלב בתוכו מוטיבים ספורטיביים מן הצד האחד (ולא סתם נכחה בהשקה הפאג'רו איוו הספורטיבית שבדומה לה נחצו מדבריות הסהרה במירוץ הפריס דקאר). להאנטר החדש חרטום מאוד ייחודי התואם לפנים החדשות של מיצובישי (בעיצובו של אוליביה בוליי - מעצב הבית של החברה) אך מנגד ניתן לזהות די בברור את קווי החרטום של הדגם היוצא. מכל צדדיו משולבים בטנדר אלמנטים עיצוביים נאים לעין דוגמת הפנסים האחוריים, "כנפונים" קטנים (ואווירודינאמיים לטענת החברה) על המראות ומכסה תא הדלק ובסך-הכל מתקבל טנדר שלטעמי האישי לפחות הוא נאה מאוד, אם לא הנאה ביותר.

אם תבחנו את נתוני המימדים של מתחריו המיועדים (ובראשם ניסאן נבארה שינחת כאן במאי והטויוטה היילקס ויגו החדש) תוכלו להבחין שרובם גדולי ממדים. "אנחנו נקטנו בגישה אחרת, לטובת קלות השימוש של הלקוח", טענו בחברה. "בהאנטר בחרנו להישאר עם אורך כללי של כחמישה מטרים (שזהו אגב התקן האירופאי לאורכה של חניה) הפרוסים על בסיס גלגלים של שלושה מטרים (גידלו של ארבעה ס"מ לעומת הדגם היוצא)". מי מבינכם שישב במאגנום הנוכחי זוכר קרוב לוודאי את הקלסטרופוביה הכרוכה בשהייה בקבינה, בעיקר בסד העינויים האחורי. בכדי לשפר את המצב במגבלות האורך המירבי שלא השתנה הונפה חרב המעצבים על הארגז וזה האחרון קוצץ בכ-17 ס"מ שרובם הועברו לטובת תא נוסעים גדול יותר.

אז נכון שיש פחות מקום פיסי למטען אך סוף סוף ניתן להוביל ארבעה מבוגרים בנוחות או חמישה בצפיפות מה בכתפיים. מימדים חיצוניים קטנים באים לביטוי גם בכושר התמרון של הרכב ובמיצובישי מתהדרים בקוטר הסיבוב הקטן ביותר בקטגוריה - 11.8 ס"מ. למרבה הצער בכדי להשיג את קוטר הסיבוב המצוין הזה תצטרכו לעמול קשות עם הידיים ולסובב את ההגה למעלה מארבעה סיבובים מצד לצד. מלבד עובדה זו ההגה מצוין. העברתו לפעולה בעזרת גל משונן (במקום סבסבת) הפכה אותו למדוייק ורגיש הרבה יותר ביחס לדגם המוחלף.

משנפתחו בפנינו דלתות הטנדר נחשפו לעין השיפורים הרבים שנעשו בפנים הקבינה. תא הנוסעים עדין לא מעניק תחושה כשל ג'יפ יוקרתי, בניגוד לטענת החברה, אבל הוא בהחלט מציע מקום מחייה נעים עם פלסטיקים חסונים למגע ונאים למראה. יחד עם זאת חלק ממרכיבי התא נראים קצת מיושנים ופשוטים במרקמם. הנדסת האנוש טובה ברובה אם כי חלק מעמיתי התלוננו על קשיים בתפעול ידית בורר מצבי הנהיגה. המושבים ממוקמים בסגנון טנדרי (נמוכים) ולמרות שההגה אינו ניתן לכוונון פנימה-החוצה עדין ניתן למצוא תנוחת ישיבה ראויה. עם הזמן מתברר שהמושבים גם נוחים. ברמת האבזור הגבוהה למושבים ציפוי עור, כוונון חשמלי (למושב הנהג) וחימום.

אבזור הרכב כולל חשמול מלא (לרבות חלון אחורי - בין הקבינה לארגז -חשמלי), זוג כריות אוויר בלבד, זו של הנוסע ניתנת לניתוק, מערכת ABS, מערכת EPS (בקרת יציבות דינאמיות) ומערכת הסופר סלקט (המוכרת מהפאג'רו) להנעה הכפולה. עוד נרשמו בתא הנוסעים מערכת שמע, מחשב דרך ובקרת אקלים.

היצע הדגמים כולל הרכב את גרסת הקלאב (קבינה וחצי עם שתי דלתות) עם שני דרגשים מתקפלים ובלתי אפשריים לשימוש על-ידי מבוגר, גרסת קבינה בודדה המיועדת בעיקר לעבודה וגרסת קבינה כפולה. למרות הקטנת גודלו הפיסי של הארגז מצהירה החברה על יכולת נשיאה של 990 ק"ג בגרסאות הידניות (940 באוטומטיות).

מתחילים לנסוע

בחרטומו של ההאנטר נמצא מנוע טורבו דיזל 2.4 ליטרים חדש חזק משמעותית מקודמו, בזכות שינויים דוגמת הזרקת מסילה משותפת, עם 136 כ"ס ו-32 קג"מ ב-2,000 סל"ד, נתונים טובים ביחס למתחרים למעט הנבארה האימתני שעתיד להביא עימו לארץ 176 כ"ס ("הוא טנדר גדול וכבד בהרבה ולכן הוא צריך יותר כוח", הזדרז להסביר יחצ"ן מהיר תגובה). באירופה, אגב, קיים קיט (מחשב ניהול מנוע שונה) המעלה את ההספק עד כדי 160 סוסים ו-41 קגמ"ים. בשלב זה לא עתיד הקיט להגיע לארץ.

עם 136 סוסיו מציג הטנדר ביצועים של 165 קמ"ש מהירות מרבית -17.8 שניות בתאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש (167 קמ"ש ו-14.6 שניות בדגם הידני). על הכביש מתגלה המנוע כשקט ונעים בפעולתו, בעיקר בשיוט. עקב האכילס שלו נמצא בתחום שמתחת ל-2,000 סל"ד ובשילוב עם תיבות ההילוכים הקיימות - זו האוטומטית מציעה ארבעה הילוכים עם יחסי העברה ארוכים (התיבה עצמה רכב בפעולתה ולעיתים גילתה הססנות מה בשילוב ההילוך) והידנית עם חמשת יחסי ההעברה שלה מגלה חורים בין ההילוכים, עובדה שהצריכה לעיתים החלפות הילוכים תכופות. נוחות הנסיעה די הרשימה אותנו לטובה - הן בכביש והן בשטח והטנדר תיקל בקלות את רוב המכשולים בהם נתקלנו. אני ממש לא בטוח שהנוחות מתעלה לרמת ג'יפון או ג'יפ אבל היא בהחלט הייתה משביעת רצון. יחד עם זאת עדין היה הטנדר לעיתים (בעיקר במשטחים מחורצים) מעט קופצני.

כפי שציינו בתחילה הטנדר מצויד במערכת בקרת יציבות - ESP. המערכת המוצעת כאופציה במשולב עם מערכת בקרת משיכה פועלת הן בפן הבטיחותי והן כתחליף לנעילות דיפרנציאלים ידניות לנהיגת שטח. שעשועי החלקה על השבילים הבוציים והסופר חלקים לא אפשרו לבחון את מלוא פוטנציאל המערכת, אך התחושה היא בהחלט שיש מי שמתערב, שומר עליך בשעת הצורך ומסייע בהשתלטות על הישבן הסורר. מי שכן הורגשה במלוא עוזה הייתה מערכת בקרת המשיכה האמורה למנוע סחרור של הגלגלים על-ידי הפחתת כוח המנוע לגלגלים המניעים ועל-ידי הפעלה סלקטיבית של הבלמים על הגלגל המסתחרר. בפועל עם הפחתת כוח המנוע לגלגלים המסתחררים התקבלה תחושה שהטנדר "נבלם" וכוחו נלקח ממנו כשצריך אותו. נציין כי תנאי השטח והעדר שטח טכני אמיתי (סלעים, טרשים ובולדרים) לא אפשרו לבדוק את מלוא פוטנציאל המערכת. "חיות שטח" אמיתיות ישמחו לשמוע כי ניתן לוותר על מערכת בקרת היציבות ולקבל במקומה דיפרנציאל אחורי ננעל.

לדברי החברה לא ניתן לקבל גם דיפרנציאל ננעל וגם מערכת בקרת יציבות מכיוון שהשתיים מבצעות פעולה זהה ועל כן אין צורך בשילוב שתיהן במכונית אחת. עוד בתחום הנסיעה הדגישה החברה את עובדת הבטיחות האקטיבית. מלבד מערכת בקרת היציבות מציע ההאנטר, לראשונה בקטגוריה, מערכת הנעה סופר סלקט (דוגמת זו הקיימת בפג'רו) הכולל דיפרנציאל מרכזי ויסקוזי. המערכת מציעה אפשרות להנעה אחורית (2 X 4), כפולה (4X4), כפולה עם דיפרנציאל מרכזי נעול, והילוך כוח. יתרונה הגדול של המערכת בה לידי ביטוי בתנאים ששררו באנטליה בעת ההשקה - גשם רב ובוץ ללא סוף. הטנדר התנהג היטב תוך שהוא מעניק רמות אחיזה גבוהות בתנאי הכביש והשטח הירודים.

סיכום

על הנייר יש להאנטר כלים לשחזר את הצלחת המאגנום - יש לו עיצוב מהפכני, מודרני ויוצא דופן, נקודה חשובה במלחמה על ליבו (וכיסו) של הלקוח ויש לו גם יחוד בפן הבטיחותי - הנעה כפולה בכביש עם דיפרנציאל מרכזי ומערכת בקרת יציבות האלקטרונית (בדגמים המאובזרים יותר). בימים האחרונים החל ההאנטר להימכר בארץ במספר גרסאות, כולן אגב בעלות תא נוסעים כפול והנעה 4X4. בהמשך השנה תגענה גם גרסאות 2X4. גרסת הבסיס עם תיבה ידנית תימכר החל מ-185,900 שקל. ההאנטר עם תיבת הילוכים אוטומטית ונעילת דיפרנציאל אחורי ברמת אבזור בסיסית יימכר החל מ-199,990 שקל.

ב-209,900 תוצע לכם הגרסה האוטומטית עם בקרת יציבות אלקטרונית, בקרת משיכה ורמת אבזור מעט גבוהה יותר. ובפסגת ההיצע, במחיר של 223,900, יוצע ההאנטר עם תיבה אוטומטית, בקרת יציבות אלקטרונית ובקרת משיכה ועם אבזור הכולל גג שמש, ריפודי עור, חימום למושבים, מושב נהג מתכוונן חשמלית ועוד.

גילוי נאות: הכותב היה אורח חברת מיצובישי בהשקה בטורקיה.