השרה לשעבר שולמית אלוני רומזת כי צה"ל לא עשה את כל הנדרש על-מנת למנוע את מותו של לוחם משמר הגבול הדרוזי מדחת יוסוף, שדימם למוות בקבר יוסף בשכם בראשית העימות הנוכחי בין ישראל לפלשתינים (1.10.00). לדבריה, חייל שניסה לחלץ את יוסוף והתווכח על כך עם מפקדו בנושא נשלח ל-28 ימי מחבוש.
בראיון (ו', 23.6.06) לעיתון הערבי-ישראלי 'כול אל-ערב' היוצא לאור בנצרת מספרת אלוני כי בתחילת החודש פגשה בחייל שהיה עד ראייה וכיום משמש כנהג מונית והוא זה שגולל באוזניה את פרטי המקרה. היא סירבה למסור את שמו של החייל, רק אמרה: "הוא אמר לי שהיה ביכולתו וביכולתם של חבריו להציל את מדחת יוסוף".
אלוני הביאה את הסיפור כדי לבסס את טענתה לפיה ישראל איננה מדינה דמוקרטית, אלא דמוקרטיה ליהודים בלבד. "המשמעות היא שישראל הפכה לעדה. יותר מכך, היא הפכה ל'מילת' (millet, קהילה דתית מאורגנת למיעוטים) מהתקופה העות'מאנית, 'מילת' ליהודים בלבד שממסד הרבנים הוא הקובע בו מי נחשב לאזרח". עוד היא ציינה כי הדיבורים על ברית דמים בין היהודים לבין הדרוזים הם שקר וכזב. "מצבה של בית ג'אן שאיבדה 50 מבניה החיילים בצה"ל זהה למצבו של מחנה הפליטים בלאטה מבחינת התשתיות".
יוסוף הכריע לטובת צה"ל,
צה"ל לטובת ג'יבריל רג'וב
מדחת יוסוף, בן 19 במותו, הוא בעצמו יליד הכפר בית ג'אן, בן לאב ששירת 28 שנים במשמר הגבול. הוא פעל למען השלום והיה "נאמן נוער" ב"נוער אומר לא לסמים". בין היתר, היה חבר בלהקת מחול דרוזית שרקדה דבקה, במסגרתה הופיע באירועים בפני סקטורים שונים ברחבי הארץ. טרם גיוסו התלבט אם לפנות ללימודי רפואה בטכניון בחיפה במסגרת העתודה או להתגייס לצה"ל ולדחות את הלימודים עד תום השירות. לבסוף הכריע לטובת צה"ל.
לפי הנתונים המתפרסמים באתר האינטרנט 'יזכור' של משרד הביטחון, כבר בצהריי אותו היום (1 באוקטובר 2000) "בשעה 12:00 החלו כמאה מתפרעים ושוטרים פלשתינים לתקוף את מתחם הקבר באבנים, בקבוקי תבערה וירי. בשעה 15:05 נפגע מדחת באורח אנוש מקליע. במשך כ-4 שעות חיכה בכוחות שהלכו ואזלו לפינוי באמצעות כוחות צה"ל, שלא הגיע. בשעה 18:40 נשם מדחת את נשימתו האחרונה. בשעה 21:30 פונתה גופתו של מדחת על-ידי כוחות הביטחון הפלשתינים והועברה לידי צה"ל".
כ-100 מטרים משם, התארגן חפ"ק (חדר פיקוד) צה"לי לניהול האירוע, על הגבעה הסמוכה תל א-ראס, שלוחה של הר גריזים, המשקיפה על מתחם קבר יוסף. בחפ"ק ישבו מפקד חטיבת שכם, אלוף משנה יוסי אדירי, מפקד האוגדה, תת-אלוף בני גנץ, ואלוף פיקוד המרכז, יצחק איתן. אחר-הצהריים הצטרף אליהם גם הרמטכ"ל דאז, שאול מופז.
הארבעה תצפתו על "מבצע החילוץ" שזכה לשם "כתונת פסים". בפועל לא היה דבר במבצע הזה מלבד השם שניתן לו. הקודקודים פשוט עמדו ותצפתו משם על המתרחש למרגלותיהם. הכוח שהוכן לצורך החילוץ נותר מאחור ולא קיבל פקודה לשעוט קדימה. בצה"ל העדיפו לסמוך על המילה של מפקד הביטחון המסכל ביהודה ושומרון, ג'יבריל רג'וב, כי כוחותיו יידעו כיצד לפלס דרכם בתוך ההמון ולהציל את יוסוף.
צילום: מדחת יוסוף [אתר יזכור]
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה