חשמל לטיפול במיגרנה!

מתקן אלקטרוני עשוי לעזור להביס את כאב המיגרנה עוד לפני שהוא מתחיל. כך מוכיח מחקר אמריקני חדש.

היחידה, המוחזקת ביד המשתמש, יוצרת שדה אלקטרומגנטי לזמן קצר ש'מפריע' למיגרנה. היחידה יעילה בטיפול בבחילה, רגישות לרעש ורגישות לאור.

מומחים בתחום שהגיבו למחקר אמרו, כי הממצאים מעניינים אך יחד עם זאת הזהירו כי יש צורך לבדוק את המתקן במחקר הרבה יותר מקיף.

אנשים הסובלים מכאבי מיגרנה, לעיתים קרובות, מתארים מראה של כוכבים נוחים, קווים הנעים בזיגוג ואורות מנצנצים, וחווים איבוד ראייה, חולשה, דקירות קלות ובלבול. הפרעות עצביות אלו, או בשמם 'אאורה', מרמזים על תחילתם של כאבי הראש של המיגרנה.

היחידה החדשה, הנקראת TMS, שולחת זרמים קוויים חזקים דרך גליל מתכת, ואלו יוצרים שדה מגנטי חזק למשך אלפית שניה. התאוריה היא כי המטען החשמלי 'מפריע' לשלב האאורה של המיגרנה לפני שהוא גורם לכאבי הראש.

כיום, חולים מטופלים עם תרופות לשיכוך כאבים או ב-triptans (טריפטנים) - הקבוצה הראשונה של תרופות שפותחו במטרה לטפל בגורמים למיגרנה יותר מאשר בתסמינים.

במחקר, 69% מבין 23 החולים שטופלו ביחידת ה-TMS דיווחו כי לא סבלו מכאב או סבלו מכאב מתון בלבד שעתיים לאחר הטיפול, בהשוואה ל-48% בקבוצת הפלצבו (תרופת דמה שאינה מכילה חומר רפואי אך מבחינה פסיכולוגית משפיעה כתרופה).

כמו כן, 42% מהקבוצה שטופלה ב-TMS דירגו את העדר התסמינים כ'טוב מאד' או 'מצויין' בהשוואה ל-26% בלבד בקבוצת הפלצבו. רוב המטופלות שטופלו ב-TMS לא סבלו מרגישות לרעש ויותר ממחציתן לא סבלו מרגישות לאור.

טיפול בבחילה

תחושת הבחילה גם היא הופחתה ב-88% אצל הקבוצה שטופלה ב-TMS לעומת 45% בקבוצה שטופלה בתרופה הדמה.

החוקרים, מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת אוהיו, אמרו כי ההשפעה המשמעותית ביותר של השימוש ב-TMS היתה כפי הנראה בהערכת התסמינים לאחר שעתיים, כש-84% מהאירועים של החולים שהשתמשו ב-TMS הופיעו ללא רגישות לרעש.

התיפקוד בעבודה גם הוא השתפר, ולא נראו תופעות לוואי, הדגישו החוקרים.

מחקר שני שכלל 12 חולים גילה כי היחידה ניתנת לשימוש על-ידי אנשים עם תחילת התקפת המיגרנה.

החוקרים מתכננים כעת מחקר נוסף בו יקחו חלק מספר רב יותר של חולים.

תגובות ספקניות

מומחים בתחום שהגיבו לפרסום המחקר קיבלו בברכה את הגישה החדשה לטיפול במיגרנה ואת תוצאות הניסוי הראשוניות, אך הדגישו כי עדיין יש צורך במחקר באוכלוסיה רחבה יותר לפני שניתן יהיה לשקול אותו כתוספת לאפשרויות הטיפול הזמינות לסובלים ממיגרנה.

עוד ציינו, כי למרות שנראה כי היחידה לא תהפוך במהרה לטיפול העיקרי בשוק הגישה בהחלט מעניינת. ההתייחסות למיגרנות היתה עד היום כמצב הנובע מכיווץ כלי דם אך לאחרונה נראה כי מעברים עצביים מעורבים במצב גם כן.

מאחר ומאז שפותחו תרופות הטריפטנים לא היתה פריצת דרך משמעותית בתחום הטיפולים במיגרנה, סוג זה של מחקר הוא הדרך היחידה שניתן יהיה לגלות את פריצת הדרך הבאה.