בדיון שהתקיים בפורום קיסריה בנושא הקוטביות של המשק הישראלי, עלתה בעייתיות שילובים של מגזרים מסוימים באוכלוסיה, בהם: המגזר הערבי והמגזר החרדי בישראל בשוק העבודה.
בכירים במשק הישראלי ציינו, כי בישראל קיים כיום מצב של "תקרת זכויות", אשר חוסמת את אפשרות התקדמותם של מגזרים אלה, ומגזרים החיים בפריפריה בישראל.
הבעיה: קוטביות המשק הישראלי
"הבעיה העיקרית של המשק כפי שמתברר בשנים האחרונות היא הקוטביות במשק הישראלי. מגזר הטכנולוגיה העילית צומח במהירות ואילו התעשיה המסורתית וענפי השירותים צומחים באיטיות", כך טען אלי הורביץ, ראש הצוות להעצמת הלאו-טק וענף השירותים בפורום קיסריה.
הוא הוסיף: "הצמיחה הלא אחידה אשר נוצרת כתוצאה מכך אינה מאוזנת ומובילה להגדלת הפערים בין קבוצות שונות באוכלוסיה".
הפתרון: ניצול ההיי-טק להעצמת ענף השירותים
הורביץ טען כי הפתרון אליו צריכה לכוון הוועדה צריך להיות מבוסס על ניצול סקטור ההיי-טק להעצמת בתעשיות המסורתיות וענפי השירותים ובכך ליצור צמיחה מהירה ומאוזנת אשר תקטין את הפערים בחברה הישראלית.
בעיית המגזרים: חסמים תעסוקתיים
לדעת פרופ' מנואל טרכטנברג, שוק העבודה בישראל הינו שוק מפוצל ומקוטע אשר מציב חסמים רבים המצמצמים את הנגישות לעבודה.
לדבריו, בשוק העבודה קיימים חסמים רבים אשר מצמצמים את נגישותם של עובדים לתעסוקה ולכן אין הקצאה יעילה של המשאב האנושי והאבטלה גבוהה. "דוגמאות בולטות לחסמים כאלה ניתן לראות במאפייני התעסוקה של החרדים, המגזר הערבי ותושבי הפריפריה המהווים כשליש מכוח העבודה הפוטנציאלי. אי השתתפותם בשוק העבודה מהווה מכשול מרכזי לצמיחה ומקור עיקרי לעוני", הסביר פרופ' טרכטנברג.
הפתרונות:
פרופ' טרכטנברג טוען, כי תיקון המצב בחברה החרדית מצריך התמקדות בשני קווי פעולה. הראשון: ניסוח מחדש של חוק טל ועידוד של מיקור חוץ מ"המרכז" לאזורים חרדיים (כדוגמת חב' מטריקס במודיעין).
תיקון המצב בפריפריה מצריך השקעה מקיפה בתשתית תחבורתית המתוכננת במפורש לקירוב אוכלוסיית הפריפריה למרכז. החברה הערבית סובלת מלבד מהיותה מרוכזת בעיקר בפריפריה גם מפערים תרבותיים, מערכת חינוך נחשלת ואפליה תעסוקתית נרחבת.
כדי לפתור זאת יש (בנוסף לפתרון בעיות הפריפריה) לצמצם את תעסוקת העובדים הזרים, לצמצם את הפערים במערכת החינוך ולהיאבק באופן חריף ומקיף באפליה.
הכיוון השני - העצמת התעשיות המסורתיות. הפער בין ההיי-טק לבין התעשיות המסורתיות וענפי השירותים נובע מפערים טכנולוגיים, פערי יעילות (פריון) ופערי אימוץ של טכנולוגיות מידע.
התעשיות המסורתיות וענפי השירותים בארץ מפגרים אחרי מקביליהם בעולם. לכן, יש להגדיל באופן משמעותי את השקעות המו"פ בסקטורים אלה, אימוץ של טכנולוגיות מידע, התנעת מיזמים לניצול יתרונות יחסיים וחשיפה לתחרות גלובלית.
הממשלה חייבת ליזום, לעודד ולתאם, תוך הקצאת משאבים מוגבלים אשר לא ינציחו את התמיכה הממשלתית. תפקידו של המדען הראשי הוא חשוב כדי להעביר תמיכה באימוץ והטמעת טכנולוגיות המידע ושידוך של חברות היי-טק מקומיות לתעשיות המסורתיות.
התיירות - פתרון לתקרת הזכוכית
שר התיירות יצחק הרצוג שהשתתף בפורום, טען כי השתלבות המגזרים "הבעייתיים" בענף התיירות, מהווה הזדמנות טובה לשבירת "תקרת הזכוכיות".
"יש היום תקרת זכוכית משמעותית לשתי קבוצות אוכלוסיה - האוכלוסיה החרדית והאוכלוסיה הערבית. ענף התיירות מהווה את אחת האפשרויות לפריצת תקרה זכוכית זו. אבל, יש לשים לב לעובדה שלא נמצאים אזרחים ערבים בעמדות ניהול. הסוגיה הזו אינה חשובה רק לניתוחי העוני אלא גם לניתוחי מצוינות".
לפתח את תיירות הכיף
שר התיירות וקרא לפתח כיוונים אחרים בענף התיירות בישראל. לדבריו, על הענף להתפתח לא רק לכיוונים השמים דגש על הפן ההיסטורי והתרבותי הקים בישראל, אלא גם לפתח את תיירות הכיף.
"יש בישראל תיירות "כיף" - החדרים בתל אביב מלאים בתיירים שבאו לסוף שבוע. עמידת של ענף התיירות לעמוד במטרות שלו לשנים הקרובות תתמוך במטרות הצמיחה המאוזנת שהוצגו על-ידי הוועדה", הדגיש השר הרצוג.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה