פטנט מתקופת המקדש יסייע לסילוק יונים

היונים המבקרות תדיר בכותל, ומקננות בין חרכיו, כשהן נותנות השראה לסופרים, משוררים וציירים, עשויות לחפש לעצמן מקום אחר להקים בו את קינן.

מעבר להיותן יצור יפה, טומנים בחובם אותם בעלי כנף חוויות נעימות פחות ומלוכלכות, בדמות לשלשת, הנוחתת היישר על ראשי המתפללים ומלכלכות את הרחבה.

הלכלוך ניכר במיוחד באולם התפילה של עזרת הגברים שחודש באחרונה. מתפללים פנו אל רב הכותל המערבי, שמואל רבינוביץ, וקבלו כי השיפוץ הממושך באולם הוא שהביא יונים רבות לשהות באולם התפילה והן מלכלכות את המתפללים ואת סידורי התפילה והפרוכות שעל בימות ספרי התורה.

על-מנת להיפטר מהמטרד הבלתי רצוי השתמשה "הקרן למורשת הכותל המערבי" בפתרון שנשאב עוד מהימים בהם בית המקדש היה קיים, ולאחרונה התקינה בין אבני הכותל, באזורים שאליהם היונים מגיעות, מקלות ברזל, שנועדו להרחיק את היונים מהאבנים.

"כולה עורב"

צילום: מתגוננים [אילוסטרציה: AP]

בבית המקדש קראו להתקן המיוחד "כולה עורב" (מסכת מידות פ"ב משנה ו'). הרמב"ם מסביר כי המדובר ב"טס של ברזל כמו סיף, גובהו אמה, על-גבי המעקה סביב, כדי שלא ינוחו עליו העופות" (הלכות בית הבחירה ד ד).

היונים אומנם יוכלו להמשיך לבוא אל רחבת הכותל המערבי, אך לא יוכלו להתנחל באולם התפילה וללשלש על המתפללים.

בקרן למורשת הכותל המערבי מצטטים מן המדרש המספר על אודות יונה לבנה שהיתה מופיעה מבין חרכי הכותל בליל תשעה באב. היונה, כך מספרת האגדה, השתתפה בצערם של ישראל, ובכתה עם היהודים שישבו מול הכותל וקוננו על החורבן.