בקרוב: מרבית אוכלוסיית העולם תתגורר בערים

העולם מתקרב במהרה לנקודה בה מרבית האנושות תתגורר בערים. ביום כלשהו במהלך שנת 2007, מישהו באזור כפרי יחליט לעבור אל העיר ובכך ישבור את המאזן בין כמות התושבים המתגוררים בכפר, לטובת העיר. כך מעריכים באו"ם.

רשת ה-BBC דיווחה, כי במהלך השנים, העולם כולו חווה את תופעת העיור (אורבניזציה) המתרחבת, אולם הגידול הניכר המספר התושבים בערים הוא תופעה של התקופה האחרונה. ב-1950, אחד מכל שלושה אנשים בלבד התגורר בערים. אז היו בעולם רק שתי ערים בהן התגוררו למעלה מ-10 מיליון איש: ניו-יורק וטוקיו. כיום, ישנן 20 ערים שעונות על אותו קריטריון.

אוכלוסיית טוקיו גדלה מ-13 מיליון תושבים ב-1950 ל-35 מיליון כיום. באו"ם מעריכים, כי 180,000 אנשים עוברים מהכפר אל העיר מדי יום.

בצפון אמריקה ובאירופה, קרוב ל-80% מהאוכלוסיה מתגוררת בערים. בערים מסוימות בעולם, כמות התושבים היא גדולה פי 40 מזו שבשנת 1950.

בתהליך העיור, התושבים עוזבים את הכפר בגלל המכניזציה בחקלאות, ועוברים אל הערים, שם מחפשים עבודה כשכירים במפעלים.

עיור בטרם עת

במקומות מסוימים ביבשת אפריקה, העיור אינו עונה לתהליך שתואר קודם לכן. שם נרשמת ההגירה אל הערים הגדולה והמהירה ביותר בעולם. אולם אין לערים מספיק תשתיות כדי לקלוט את הקבוצות הגדולות שמצטרפות אליהן מדי יום, מה שגורם ללא מעט בעיות. תופעה זו מכונה באו"ם "עיור מוקדם מדי". הסקטור החקלאי אינו צומח, אולם גם לא נרשמת צמיחה בערים.

כיום, כ-36% מהאוכלוסיה האפריקנית מתגוררת בערים, אולם קצב העיור ביבשת הינו פי שתיים מהיר יותר מהעיור במערב. עם זאת, בגלל המצב הכלכלי בערים באפריקה, הממשלות לא מצליחות להתמודד עם כמות הגדולה של התושבים החדשים, ומתקשות לספק להם שירותים בסיסיים כמו מים, חינוך ובריאות.

אולם אפריקה לא לבד. לפי הערכות, כמיליארד אנשים בדרום אמריקה, אסיה ואפריקה מתגוררים בישובים לא מוכרים לפי החוק. מספר זה עלול להכפיל את עצמו עד שנת 2020.

באסיה, העיור בסין דומה מאוד לזה המערבי. המהפכה התעשייתית בסין הייתה המהירה ביותר בעולם, ולפי השלטון, היא הצליחה להוציא מהעוני למעלה מ-200 מיליון תושבים. על כן, מיליוני אנשים עזבו את הכפרים בחיפוש עתיד טוב יותר בתעשיה שבעיר (אין לשכוח כי מדובר בטענה הרשמית במדינה, בעוד הפועלים זועקים כי מנצלים אותם במפעלים וכי הם זוכים לשכר נמוך במיוחד).