"אין משבר מקרו-כלכלי בישראל"

"ההתפתחויות המקרו-כלכליות ב- 2005 היו חיוביות מאוד. הכוחות שיצרו את התפנית החיובית במשק במחצית השנייה של 2003 והשפיעו על כלכלת ישראל ב- 2005 ממשיכים לפעול גם במחצית הראשונה של 2006". כך קובע ניתוח מקרו-כלכלי שבוצע על-ידי צוות "פורום קיסריה".

בראשית הניתוח קובעים אנשי הצוות, כי אין משבר מקרו-כלכלי בכלכלה המקומית או קשיים הדורשים תפנית חדה במדיניות המקרו-כלכלית הנהוגה בתחום הפיסקלי ובתחום המוניטרי, ואין מחלוקות מהותיות בדבר הדיאגנוזה החיובית של מצבו המקרו-כלכלי של המשק.

אנשי הצוות מציינים עוד, כי "בבואנו לנתח את ההתפתחויות הצפויות בהמשך הדרך, בפרספקטיבה של ארבע שנים קדימה - קדנציה שלמה של ממשלה - אפשר לקבוע שנקודת המוצא של המשק מבטיחה מאוד, משום שהממשלה החדשה ירשה את המצב שלהלן: משק צומח בקצב מהיר בצמיחה המובלת על-ידי המגזר העסקי; שיעור אבטלה במגמת ירידה וקצב יצירת מקומות עבודה במגזר העסקי העולה על קצב גידול כוח העבודה אגב מגמת עלייה בשיעור ההשתתפות; אינפלציה בשליטה בהתאם ליעדי הממשלה; רישום עודף מתמשך בחשבון השוטף במאזן התשלומים (התפתחות נדירה בהיסטוריה של כלכלת ישראל); רמת שיא של רזרבות המט"ח; היווצרות תפנית לכיוון של ירידת החוב הציבורי יחסית לתוצר של המשק".

לדבריהם, כל אלה התאפשרו בשל תנאי רקע נוחים, צמיחה עולמית ובלימת מתקפת הטרור ובשל מדיניות כלכלית מתאימה הן בתחום הפיסקלי - שהתאפיינה בגידול מרוסן של הוצאות הממשלה ובהקטנת משקל ההוצאה הציבורית יחסית לתוצר, בהפחתת שיעורי המס ובשמירה קפדנית על מסגרת הגירעון - הן בתחום המוניטרי, ששמר על שיעורי ריבית נמוכים אגב סגירת הפער בין הריבית המקומית לריביות בחו"ל.

מציגים - שלושה תרחישים לעתיד

אנשי הצוות מציגים בעבודתם בחינת חלופות מקרו-כלכליות לתרחיש 'המשך המדיניות'. הם בחנו שלושה תרחישים נוספים.

התרחיש הראשון - ההסכם הקואליציוני - בוחן את השפעות ביצוע המדיניות הכלכלית הגלומה בהסכמים הקואליציוניים, שהם הבסיס לכינונה של הממשלה החדשה. המאפיינים העיקריים הם הגדלת תשלומי ההעברה והעלאת שכר המינימום אגב הגדלה מסוימת של גירעון הממשלה.

התרחיש השני - השפעת תמהיל המיסוי - בודק את השפעתו של שינוי תמהיל המיסוי בלי לשנות את תוואי הגירעון של הממשלה ובלי לשנות פרמטרים אחרים. בתרחיש זה הונח כי לא ייושמו הפחתות המס המתוכננות בתרחיש 'המשך המדיניות', על-פי החלטות הממשלה הקודמת, במטרה להגדיל את התקציב למדיניות חברתית. את תוספת ההכנסות מייעדים להגדלת תשלומי ההעברה ולהגדלת הצריכה הציבורית בלי להגדיל את הגירעון. בתרחיש זה ממשיכים להדגיש את הצורך להפחית את משקל החוב הציבורי.

התרחיש השלישי - הרחבת ההוצאות והגירעון - משלב את המשך הרפורמה במיסוי עם הרחבה גדולה יותר של הוצאות הממשלה, הן בתחום תשלומי העברה הן בצריכה הציבורית. התרחיש שומר על גירעון של 3% תוצר, כלומר הוא מוותר על מסלול של הפחתת הגירעון ולכן על הפחתת החוב הציבורי ומרחיב את הוצאות הממשלה מעבר להרחבה הגלומה בתרחיש ההסכם הקואליציוני.