רגישות לריחות קשורה לשיעול

אנשים הרגישים לריחות עשויים גם להשתעל בקלות רבה יותר מאחרים.

מחקר חדש גילה קשר פיזי בין רגישות כימית - או רגישות לריח - ועלייה ברגישות לשיעול, מצב שהחוקרים אומרים שיש להגדיר כהפרעה חדשה.

מדענים שבדים רצו לגלות כיצד קשורים הרגישות לכימיקלים והרגישות לשיעול, מאחר שחולים רבים הרגישים לריחות דיווחו גם על סוגים שונים של תסמינים לא ספציפיים הכוללים שיעול ולחץ בחזה.

כדי להיות מדוייקים יותר, ביצעו החוקרים בדיקות אינהלציה (שאיפה) של קפסאיצין ל- 103 מתנדבים. קפסאיצין הוא מרכיב בפלפל אדום; כאשר שואפים אותו הוא עשוי לגרום לשיעול משום שהוא מגרה את קצות העצבים התחושתיים. מספר הפעמים שאדם משתעל במהלך בדיקה בת 10 דקות קובע אם התוצאה חיובית או שלילית. ל-16 מטופלים היו תוצאות חיוביות.

החוקרים גילו כי מטופלים עם רגישות לריחות הגיבו בצורה חזקה יותר לגירוי של שאיפת קפסאיצין; ל- 80% מאלו עם תוצאה חיובית בבדיקת האינהלציה היתה גם תוצאה חיובית לרגישות לכימיקלים.

הניקוד שקבע את הרגישות של המשתתפים לכימיקלים נקבע על-פי הדרך שבה דירגו את התסריטים בשאלונים שקיבלו:

- "אני מושפע בקלות מחומרים ריחניים/חריפים"
- "בסרטים, הבושם וה'אפטרשייב' של אנשים אחרים מפריע לי"
- "במקומות ציבוריים, לא מפריע לי ריח עשן סיגריות"
- "אין לי התנגדות לגור בדירה שיש בה ריח קלוש"

מאחר שהחוקרים התייחסו לגירוי האינהלציה עם הקפסאיצין כבדיקה אובייקטיבית למדי, לדבריהם, התגובה של השיעול אצל אנשים הרגישים לריחות היא הפרעה פיזיולוגית ברמת ההוכחה. הם קראו לה "פעילות יתר של נתיבי האוויר של החושים", או SHR.