[טופל]

להלן תצהיר ובקשה לזימון עד שהוגשה על ידי הרב עידו אלבה לבית הדין הרבני הגדול בירושלים:

בס"ד כ"ז אייר תשס"ו

לכבוד דייני ביה"ד הגדול לתיק 1 - 35 - 059788497

הנדון: בקשה לזימון עד

אני מבקש לזמן לדיון הקרוב עדה הקשורה לענין הקלטת החשודה כמזוייפת לאור התפתחות חדשה בענין זה. כדי לנמק בקשה זו אסכם תחילה את טענותי בענין הקלטת החשודה כמזוייפת:
באדר א' תשס"ה התקיים בביה"ד האיזורי דיון שבו העידה גברת מרים בת יוסף המכונה מגי, האשה השניה שתלונותיה פורסמו בעיתון מעריב.
במהלך החקירה הנגדית ניסה הנתבע להטיל דופי באופיה של מגי. כראיה ל"אופיה הגרוע" הוא השמיע בסוף הדיון קלטת שבה לדבריו מגי מקללת אותו בקללה גסה מאוד. ומסיימת "זו מגי, תודה רבה". בקלטת מוקלטת גם הודעת בזק על מספר הטלפון ממנו הושמעה ההודעה. מגי טענה מיד שהיא לא אמרה דברים אלו, וניסתה לשמוע שוב את ההקלטה כדי לשמוע את מספר הטלפון המופיע בקלטת, אך אבינר חטף את הטיפ מידה והגיש את הקלטת לבית הדין. משום מה אנחנו לא קיבלנו העתק של הקלטת.
הדבר מוזכר בפורוטוקול עמוד 18 ש/2 כך:

הרב אבינר – האם השמעת לתא הקולי שלי ניוול פה.
הרב אבינר משמיע קלטת....אבא שלך בן זונה.
העדה- מעולם לא אמרתי לו דברים כאלו

לאחר הדיון נגשתי למזכירי בית הדין וביקשתי לשמוע את הקלטת שראיתי אותה מונחת לפני בתיק. המזכירים אמרו שעלי לבקש זאת מבית הדין. הגשתי בקשה לבית הדין לקבל את הקלטת. תגובת ביה"ד לאחר חודש היתה "הקלטת לא הוגשה לבית הדין". ניגשתי שוב למזכירות וביקשתי לראות את הקלטת. הקלטת לא היתה בתיק.
לאחר שהדיון בי' אייר הופסק, שלח הנתבע לביה"ד מסמכים לסיכום וביניהם שלח את שכתוב הקלטת הזו. התקשרתי למספר הטלפון המופיע בשכתוב הקלטת והתברר לי שטלפון נייד זה שייך למיכי הרץ, ואשתו שארה הרץ משתמשת בו. בשיחה שלי עימה היא מודה בכך. השיחה הוקלטה.
ביה"ד האיזורי לא איפשר לי להגיב למסמכים ששלח הנתבע ולבדוק קלטת זו. ועל כן לא יכלתי לוודא שאכן זה הוא המספר שמופיע בקלטת עצמה.
אלא שלאחרונה חלה התפתחות בענין זה. בכ"ח ניסן תשס"ו דיברתי עם הנתבע בטלפון ודרשתי ממנו לקבל את הקלטת. להפתעתי הוא אכן שלח לי אותה, והתברר שאין טעות במספר, והטלפון הוא הטלפון שבו משתמשת שארה הרץ.
השויתי את הקול שבקלטת עם קולה של שארה הרץ ולדעתי אכן קולה זהה לקול האשה שמקללת בקלטת. לשם השוואה הקלטתי גם את מגי האמיתית בלי ידיעתה. כל אחד יכל לשמוע שקולה אינו דומה כלל לקול האשה המקללת.

גם בלא השואת הקול, כל חשיבה הגיונית מביאה למסקנה זו.
האם סביר שהטלפון שבו משתמשת שארה הרץ יגיע למגי האמיתית כאשר שתיהן אומרות שאינן מכירות זו את זו כלל?
המקללת אף מכנה את עצמה בטעות כמגי (בסגול) ולא כמגי (בפתח). מרים בת יוסף מציגה עצמה תמיד כמגי (בפתח). האם סביר שאשה תטעה ותכנה את עצמה בשם שאינו שמה?
האם סביר ששארה הרץ קללה את הנתבע והזדהתה בשם מגי בלי שהנתבע ביקש זאת ממנה?

הקלטת שהגיש אבינר חשודה מאוד כמזויפת. שאלתי היא: האם אבינר "הזמין" מגברת הרץ הקלטת הודעה של קללה גסה בתא הקולי שלו כאשר היא מציגה עצמה כמגי? את הדבר הזה יש לחקור ביסודיות.

לדעתינו אין כל אפשרות לקיים דיון כלשהוא על פסק בי"ד האיזורי בלא בירור ענין הזיוף שמורה על אשיותו של הנתבע, ובמיוחד לאור העובדה שכל החלטת ביה"ד האיזורי מבוססת על קבלת דבריו של הנתבע כאמת מוחלטת בלא כל ראיה. בעבר, כשבקשתי מבית הדין לזמן לדיון הקרוב עדים נעניתי בשלילה. אך כאן מדובר בעדה שאין כל טעם לקיים דיון כלשהוא בלא שישמעו אותה.
אני מבקש לשאול מה היה קורה אם אני הייתי מגיש לבי"ד קלטת החשודה מאוד בזיוף, האם גם אז ביה"ד היה נמנע מלזמן את העדים שמבקש הנתבע להביא?
אני מבקש שביה"ד יתייחס לבקשתי זו לפחות מדין "והייתם נקיים מישראל".

בעקבות כל זאת אני מבקש מבית הדין להזמין את הגברת שארה הרץ לבית הדין בדיון הקרוב.

כתובתה: שארה הרץ
נופי פרת טלפון: 5354160

כמו כן אני מזכיר שוב את בקשתי להזמין את הנתבע עצמו לבית הדין.

בכבוד רב,
עידוא אלבה

בס"ד ו' אייר תשס"ו

לכבוד דייני ביה"ד הגדול לתיק 1 -35 -059788497

הנדון: בקשה לאישור עובדות פליליות

בערעור שהגשנו ציינו מספר מעשים פליליים שנעשו על ידי הנתבע, באי כחו וביה"ד האיזורי.
אני מבקש בזאת להזכיר שלשה מהמעשים האלו:

1. קלטת מזוויפת – בידוי ראיות.
הזכרנו בערעור את העובדות הבאות:
א. בח' אדר א' תשס"ה הושמעה בביה"ד האיזורי ירושלים עדותה של מרים בת יוסף.
ב. במהלך החקירה השמיע הנתבע קלטת שבה לטענתו נשמעת העדה מטעמינו מרים בת יוסף מקללת בגסות את הנתבע. הדבר מוזכר בפורוטוקול המצורף בזה עמוד 18 ש/2.
הרב אבינר – האם השמעת לתא הקולי שלי ניוול פה.
הרב אבינר משמיע קלטת....אבא שלך בן זונה.
העדה- מעולם לא אמרתי לו דברים כאלו
ג. העדה טענה מיד שהקלטת מזוייפת וניסתה להשמיע שוב את הקלטת על מנת לשמוע את מספר הטלפון הנייד המוזכר בקלטת. הנתבע חטף את הטייפ מידה ומסר את הקלטת לביה"ד.
ד. שבוע לאחר מכן ראיתי את הקלטת בנוכחות שני מזכירי ביה"ד בתיק.
ה. כאשר בקשנו מבית הדין לקבל עותק מהקלטת נעלמה הקלטת מהתיק, והדיינים בהלטתם מי"ח אדר ב' כתבו שהקלטת לא הוגשה לבית הדין.
ו. כל העובדות האלו נכתבו על ידי במסמך שהוגש לבית הדין האיזורי בח' אייר תשס"ה (מצורף בזה) שבו בקשנו מהדיינים לפסול את עצמם עקב התנהגותם זו.
ז. הדיינים לא פסלו את עצמם, אך גם לא הכחישו את כל הטענות הנ"ל.
ח. בסיכומים שהגיש הנתבע הוא הציג את שכתוב הקלטת הנ"ל ללא הקלטת עצמה.
ט. הדיינים לא דרשו מהנתבע להציג את הקלטת עצמה ופסק הדין ניתן לפני שנתנה לנו אפשרות להגיב לסיכומי הנתבע ולדרוש שוב את חקירת קלטת זו. אך לאחר מכן בדקנו את מספר הטלפון המוזכר בקלטת ונוכחנו שהוא שייך לבעלה של הגברת שארה הרץ מהישוב נופי פרת.
י. כל הטענות האלה נכתבו בערעור והנתבע בתגובתו לערעור לא הכחיש דבר.

בימים האחרונים פניתי שוב לנתבע בטלפון, ודרשתי ממנו את הקלטת הנ"ל. להפתעתי הפעם הנתבע נענה לדרישה ושלח לי את הקלטת.
בדקנו את הקול המושמע בה, והשוינו אותו עם הקול של העדה מרים בת יוסף והקול של שארה הרץ. לדעתנו אין כל ספק שהקול הוא של שארה הרץ ונעשתה כאן קנוניה בין הנתבע לגברת שארה הרץ על מנת להכפיש את העדה מרים בת יוסף.
להלן מצורפת הקלטת המזוייפת. וכן הקלטה של שיחה שלי עם הגברת שארה הרץ, והקלטה של שיחה של אשתי עם מרים בת יוסף.
לפיכך אנו דורשים לאשר את כל העובדות הנ"ל שאינן מוכחשות על ידי הנתבע.

2. מסמכים מזוייפים.
בשנת תשס"ד שלח הנתבע באמצעות בא כחו טו"ר מיטלמן לבי"ד הגדול מסמכים מזוייפים על מנת להטעות את בית הדין.
בדיון בי' אייר תשס"ה הודה למעשה ב"כ הנתבע בעובדה זו. מצורף הפרוטוקול עמוד שורה .
מיטלמן: כל ענין המסמכים אני עשיתי.
לפיכך אנו דורשים מבית הדין לאשר גם עובדה זו.

3. ניהול מגעים עם הנתבע
ציינו בערעור שאין כל ספק שהנתבע ניהל מגעים עם ביה"ד האיזורי ללא ידיעתינו ובלא שיתאפשר לנו להגיב על זה. הדבר מוכח מהעובדות המוזכרות בהחלטת ביה"ד שאין לביה"ד כל יכולת להגיע אליהם ללא קבלת מידע ישיר מהנתבע, כגון העובדה שעליה חוזר ביה"ד בהחלטתו פעמיים ובהדגשה במקור שאפילו אביה של הנתבע חתם על מודעה כנגדה.
גם העובדה שנוהלו כאן מגעים מאחורי הקלעים לא הוכחשה על ידי הנתבע בתשובתו לערעור.
לפיכך אנו דורשים לאשר גם עובדה זו.

הדרישה לאישור ההעובדות ותלונה במשטרה אינה תלויה בקבלת בקשתינו לביטול פסק הדין וסגירת התיק שכן מדובר בעובדות שכבר נעשו בפני בית הדין בעבר, וביה"ד מחוייב לאשר עובדות אלו.

בכבוד רב
עידוא אלבה
--------------------------------------

תוספת: זיוף מסמכים -

הסבר על המסמכים המזוייפים:
מדובר במסמכים שבמקורם הם מכתבים ששלח אבינר לביה"ד של הרב לוין במסגרת הדיון על קביעת מקום הדיון.
אבינר שלח לביה"ד הרבני הגדול קובץ מסמכים שלטענתו הינם המסמכים שהוא שלח לרב לוין, אך האמת היא שהמסמכים זויפו והושמטו מהם קטעים כדי להטעות את ביה"ד הגדול.
דוגמה לאחד השינויים:
במסמך המקורי מתייחס אבינר בסעיף חמש עשרה להצעה שהוצעה לו לדון בפני בי"ד מיוחד שנבחר ע"י הרב דב ליאור. אבינר כותב שבעבר הוא הסכים להצעה זו.
לעומת זאת, במכתב ששלח לביה"ד הגדול השמיט אבינר את כל סעיף חמש עשרה (האם חשש שהסכמתו בעבר לדון בבית הדין המיוחד תחייב אותו להתייצב בפניהם בפועל?).
אין כל ספק שלא מדובר בטעות אלא בזיוף מכוון כדי להטעות את ביה"ד.

לאחר שחשפנו בפני ביה"ד הגדול את המעשה החמור של זיוף המסמכים ביקשנו שביה"ד יתיחס לתלונתנו בהחלטתו שכן על פי ההלכה דינו של זייפן אינו ככל אדם. לתדהמתנו ביה"ד הגדול התעלם לחלוטין מהתלונה.
בדיון שהתקיים לאחר מכן בבי"ד האיזורי דרשנו לחקור את אבינר על זיוף המסמכים הנ"ל מכיון שהדבר מצביע על אישיותו (ועל אמינותו).
ביה"ד השיב בזו הלשון: "אין אנו דנים על אישיותו", וסירב בכל תוקף לדון בענין (פרוטוקול י' אייר תשס"ה). בא כחו של אבינר (מיטלמן) אמר בדיון שאת מעשה המסמכים המזויפים הוא עשה ו"הרב אבינר לא בעניין". אבינר שמע את הדברים ולא הכחיש כלל שהמסמכים זויפו.
בגלל התעקשותם של הדיינים לחפות על הזייפנים יצאנו מהאולם וסרבנו להמשיך את הדיונים בפניהם.