נגח בפניה של אשתו - ונשלח לחצי שנת מאסר

שופט ביהמ"ש השלום בעכו משה אלטר גזר (8.6.2006) שישה חודשי מאסר בפועל על בעל שנגח באשתו וגרם לה לחבלות. אלטר ציין, כי מוצאו הקווקזי של האיש אינו מעניק לגיטמציה להכות את בני משפחתו, ושלח אותו לבלות מאחרי סורג ובריח כדי "שיבין שמקומו של גבר מכה הוא בבית האסורים".

הפרשה כולה החלה בספטמבר 2005, אז ניסה רוסלן חיימוב להכות את אשתו ילנה. האשה, שגילתה התנגדות למכות שהפליא בה בעלה, העלתה את חמתו של הבעל האלים וזה נגח באפה וגרם לחבלות בפניה.

בביהמ"ש השלום הסכימו הצדדים כי יש צורך לקבל את חוות דעתו של שירות המבחן, אך נדמה כי בהסכמה זו סתם הבעל את הגולל וקבע למעשה את עונשו. על-פי חוות הדעת של שירות המבחן, הבעל מאמין כי מתוקף תפקידו כראש המשפחה "מותר לו להשתמש בכוח על-מנת לחנך את כל בני המשפחה, כולל אשתו" וכי בביתו שלו "מותר לו לנהוג ככל העולה על רוחו וזה נורמלי ולגיטימי לשבור חפצים ולהשתולל בביתו שלו".

שירות המבחן ייחס את דרך החשיבה של הבעל לחינוך שקיבל בארץ מוצאו - קווקז. אלטר, אשר קיבל את חוות הדעת במלואה, ציין כי הבעל המכה לא הפנים את חומרת התנהגותו ושליליותה משום שעבר עבירות אלימות נוספות, בגינן הוגשו נגדו כתבי אישום אחרים. זאת ועוד, לדעתו, הבעל כלל אינו מתחרט על העבירות שביצע, והוא סבור כי "מערכת החוק שוגה בכך שהגדירה את האלימות בתוך המשפחה כעבירה".

"הנה כי כן, עסק לנו עם אדם אלים, שאינו רואה כל פסול בהתנהגותו האלימה, כי אם להיפך", כותב אלטר בגזר הדין, וסבור כי חיימוב הוא בעל "רמת סיכון גבוהה להישנות האלימות". במצב דברים זה, סבר אלטר כי רק עונש מאסר בפועל עשוי לגרום לו להפנים את חומרת התנהגותו ולהניעו לשנותה. "רק אם יבין שבמדינת ישראל מקומו של גבר הנוהג באלימות כלפי בני משפחתו בכלל וכלפי אשתו בפרט, מאחורי סורג ובריח, יפסיק, אולי, את התנהגותו האלימה", כתב בגזר הדין.

אלטר התחשב בעובדה שבני הזוג התגרשו בינתיים, וגזר על האיש 6 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי והתחייבות כספית שלא לעבור שוב עבירות אלימות. בשולי פסק הדין ציין השופט כי העובדה שבני הזוג אינם מתגוררים תחת קורת גג אחת תרמה להקלה בעונש, שכן אם היו גרים בני הזוג ביחד - היה גוזר עליו עונש גבוה יותר.