ישראל מובילה את העוני במדינות המפותחות

ישראל ממוקמת בצמרת הגבוהה של טבלת העוני בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. כך עולה מדוח בנושא העוני שנערך לקראת פורום קיסריה, על-ידי צוות בראשו של ד"ר מומי דהן מבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים.

מדוע אנשים מסוימים הם עניים ואחרים לא? לדברי עורכי הדוח, מענה לשאלה זו הוא חיוני בגיבוש המדיניות הרצויה לצמצום העוני.

מהנתונים שבדוח עולה, כי שיעור המשפחות העניות בשנת 2004 חצה לראשונה את קו ה-20%, שהם יותר ממיליון וחצי נפשות. במקביל לעליית שיעור העוני, בשלוש השנים האחרונות חלה גם החמרה משמעותית בעוצמת העוני. הכנסתם הממוצעת של העניים נמוכה ביותר מ-33% מהכנסת קו העוני בשנת 2004 וזאת בהשוואה לכ-25% בשנים 1998 עד 2000.

בין הסיבות לעוני, מונים מחברי הדוח את האספקט של גודל המשפחה, מבנה המשפחה, מעמד בשוק העבודה, הממשלה, ועוד.

גודל ומבנה המשפחה

שיעור הפריון הכולל הנוכחי של אישה ישראלית הוא עדיין כפול בקירוב בהשוואה למדינות מערביות, ומשקף בחלקו את שיעורי הילודה הגבוהים בקרב ערבים וחרדים. גורם זה אמור לתרום לממדי עוני גבוהים יותר בישראל בהשוואה לעולם.

כמו כן, שיעור העוני לפני התערבות הממשלה (לפי הכנסה כלכלית) בקרב משפחות עד שלושה ילדים הוא רק במעט גבוה יותר משיעור העוני לפי הכנסה נטו. ממצא זה מלמד על סיוע ממשלתי מוגבל למשפחות בגודל זה. שיעור העוני במשפחות גדולות נשאר ברמה גבוהה במיוחד (מעל 60%) גם לאחר הסיוע הכספי הממשלתי.

עוד נכתב בדוח, כי הקיצוץ הדרמטי בקצבאות הילדים הביא את ישראל לתחתית המדינות המפותחות מבחינת הסיוע למשפחות עם ילדים. רמתה הנוכחית של קצבת הילדים היא מן הנמוכות ביותר בהשוואה בינלאומית גם לאחר שלוקחים בחשבון את הגדלת קצבת הילדים מ-120 ל-148 שקלים לחודש.

שיעור העוני בקרב משפחות חד-הוריות ישראליות עמד בשנת 2004 על כ-31% וזאת לעומת כ-20% במשפחות דו-הוריות. שיעור המשפחות החד-הוריות באוכלוסיה הענייה בישראל אינו גדול כמו במדינות המפותחות וזאת בשל הנורמות המקובלות בחברה החרדית והערבית. גורם זה אמור לתרום לממדי עוני נמוכים יותר בישראל בהשוואה לעולם.

הממשלה

לעומת ההוצאה לבריאות ולחינוך שדומה לרמה המקובלת במדינות המפותחות ואפילו מעבר לכך, התמיכות השוטפות והביטוח החברתי בישראל נמוכים יחסית למקובל בעולם המערבי אם מודדים זאת על-פי שיעור ההוצאה לתשלומי העברה יחסית לתוצר. שיעור ההוצאה לתשלומי העברה יחסית לתוצר מטיב לייצג את נטל המס הדרוש למימון הסיוע לאוכלוסיה החלשה. אבל שיעור ההוצאה לתשלומי העברה בתוצר אינו מטיב לשקף את מידת הנדיבות כלפי האוכלוסיה הענייה אם אוכלוסיית הזכאים בישראל שונה ממדינות ההשוואה.

בישראל יש מעט יחסית זקנים, יותר ילדים ויותר מובטלים בהשוואה למדינות המפותחות. בשל כך נבחנו במבט בינלאומי משווה גם קצבאות ספציפיות, והתמונה שעולה מרוב ההשוואות האלו היא שמרבית סוגי התמיכות הכספיות לאוכלוסיה החלשה בישראל בשנת 2004 היו נמוכות בהשוואה למדינות המפותחות בעולם.

קצבת ילדים במתכונתה החדשה היא מן הנמוכות ביותר במדינות המפותחות. קביעה זו נכונה לגבי קצבת ילדים לשלושת הילדים הראשונים (גם לאחר שלוקחים בחשבון את הגדלת קצבת הילדים מ-120 ל-148 שקלים) וביתר שאת לגבי הקצבה לילדים בסדר גבוה יותר.

מחברי הדוח מסכמים ואומרים, כי רמת הקצבאות (יחסית לרמת התוצר לנפש) ברוב התחומים שנבחנו היא מתחת לזו המקובלת במדינות המפותחות. הסיוע הממשלתי הכספי לאוכלוסיה החלשה, גם לאחר שלוקחים בחשבון את השפעתו המזיקה על ההשתתפות בעבודה של חלק מן האוכלוסיה, תורם להפחתת העוני בקרב מקבליו, לפחות בטווח הקצר. תמיכה לקביעה זו ניתן למצוא במחקרי מיקרו ומקרו.

כמובן שלישראל ישנם מאפיינים דמוגרפיים ואחרים הייחודיים לה ועשויים לתרום לממדי העוני כדוגמת - האוכלוסיה החרדית, האוכלוסיה הערבית, שיעור העולים במדינה ועוד.

חברי הצוות נחלקו באשר לצעדי המדיניות שיש להפעיל לצמצום העוני בישראל. המחלוקת על עיצוב המדיניות בנושא כה טעון ערכית כמו הטיפול בבעיית העוני היא טבעית. אי לכך הוצעו מספר חלופות בפני מקבלי ההחלטות בישראל, אותן ניתן למצוא בדוח המצורף.

מעמד בשוק העבודה

שיעור העוני בקרב משקי בית ללא אדם עובד עמד בשנת 2004 על כ-65%, וזאת לאחר שלוקחים בחשבון את התמיכות הכספיות של הממשלה. ההכנסה הממוצעת של משפחות עניות בהן אין מפרנס, רחוקה מקו העוני ב-46%. ממצאים אלו מלמדים על מידת הסיוע הממשלתי שניתן לאוכלוסיה החלשה.

אחד המאפיינים הייחודים של ישראל בהשוואה לעולם, לדברי מחברי הדוח, היא מידת אי הוודאות בה נתון המשק, שמתבטאת בכך שהסיכויים להיות בלתי מועסק בישראל גבוהים יותר בהשוואה למדינות המפותחות. כלומר חלק מן האוכלוסיה הענייה שאינה עובדת מצויה במצב זה בעל כורחה. קבוצה זו היא גדולה יחסית בישראל ועונייה קשור בכיסוי הביטוחי המוגבל במיוחד של ביטוח אבטלה בישראל שמספק תחליף הכנסה רק למעטים בגלל כללי זכאות מחמירים ולפרק זמן קצר יחסית.

עוד נמסר, כי לאורך השנים חלה הידרדרות בתנאים שמציע שוק העבודה הישראלי לעובדים ברמת השכלה נמוכה. ההידרדרות מתבטאת בירידת השכר של בעלי כישורים מוגבלים, תקופות ארוכות יותר של אבטלה, תקופות ארוכות יותר של הימצאות מחוץ לשוק העבודה ובמידה מסוימת עלייה במשרות החלקיות מאונס.

השכר היחסי של בעלי השכלה נמוכה, שנמדד לפי השכר לשעת עבודה של בעלי עד 10 שנות לימוד יחסית לשכר הממוצע ירד מרמה של יותר מ-80% באמצע שנות השבעים לקרוב ל-60% בתחילת שנות האלפיים.