אוסטאופורוזיס - העדר אבחון וטיפול לא נכון

הקרן הבינלאומית לאוסטאופורוזיס קיבלה לידיה דוחות חמורים לגבי העדר אבחון וגבי טיפול לא נכון באנשים הסובלים ממחלת העצמות ההרסנית. הדוחות מדגישים גם את החשיבות של התקשורת לגבי המודעות לאמצעי מניעה.

אוסטאופורוזיס היא מחלה הרסנית שבה העצמות הופכות פריכות ונקבוביות ונוטות להשבר, והיא משפיעה על כ- 75 מיליון בני אדם באירופה, ארצות הברית ויפן בלבד.

התוספות הנמצאות בשימוש רחב ביותר למניעת המחלה ולסיוע בחיזוק העצמות לאחר האבחון הן סידן וויטמין D, שנמצאו כמעודדים את ספיגת הסידן בגוף.

קיימות גם ראיות מדעיות הולכות ומצטברות הקושרות ויטמין K, שבמידה ניכרת פחות מוכר מאשר ויטמינים A עד E, לבריאות העצמות, מאחר שהוא משפיע על ה'osteocalcin' - חלבון הנדרש לקשירת הסידן לעצמות.

הקונגרס העולמי לאוסטאופורוזיס שהתקיים בטורונטו, קנדה בסוף השבוע, עולה בקנה אחד עם ההכנות ליום האוסטאופורוזיס העולמי, שאמור להתקיים ב- 20 באוקטובר ב- 85 מדינות בכל העולם.

השנה יתמקד היום בתפקיד התזונה בבניית העצמות, והמוטיב המרכזי שלו יהיה "תיאבון העצמות".

לא פוגעים במטרה

באי הכוח בטורונטו שמעו את תוצאותיהם של שלושה סקרים שתוכננו להעריך את אמצעי המניעה, האבחון והטיפול באוסטאופורוזיס, שבוצעו בבלגיה, קנדה וגרמניה.

המחקר הקנדי הראה כי 61% מתוך 125 חולים שסבלו מטראומה קלה כתוצאה משבר של פרק כף היד, מפרק הירך או הכתף בשנת 2003 לא עברו סריקה לבדיקת צפיפות העצם כדי לבדוק אפשרות לאוסטאופורוזיס. לרובם גם לא נאמר להעלות את צריכת הסידן או ויטמין D, או לבצע תרגילים כדי לשמר את חוזק העצמות.

בגרמניה השיעור היה נמוך אף יותר: מתוך 761 נשים בגיל המעבר שסבלו משבר בפרק כף היד, פחות מ- 4% מהן קיבלו הנחיה לבצע סריקה ופחות מ- 10% מהן קיבלו הנחיה ליטול תוספות.

בבלגיה, לשני שליש מחולות החוץ, נשים לאחר גיל המעבר, הציעו תוספות מזון או תרופות - ללא כל קשר לכך שאובחנו עם אוסטאופורוזיס או לא. אלא אולי חדשות טובות בהיבט המניעה, אך עדיין קיימת בעיה בגישה של בריאות הציבור.

הממצאים מראים כי למרות שהנשק לאבחון וטיפול באוסטאופורוזיס קיים, הרי שעדיין אין את היכולת לכוון אותו למקום שבו זקוקים לו ביותר.

אנשי רפואה - צריכים לעשות יותר

אנשי הרפואה הם הראשונים אליהם אמורים לפנות אנשים המודאגים לגבי רגישות לאוסטאופורוזיס ובוודאי אלו שכבר סובלים משברים, ואכן כובד האחריות מוטל עליהם ועל גורמים רשמיים ממשלתיים.

אך לאור המצב הקיים, שעת הכושר קיימת גם עבור אחרים, בניסיון לעזור ולהעביר את המסר - כולל יצרני התוספות, שיכולים לקדם את המחקר המדעי שלהם ולעודד מכירות באותה עת.

יש לזכור כי עם הזדקנות האוכלוסיה בכל העולם, קיים חשש כי שיעור האוסטאופורוזיס - כמו גם מחלות אחרות הקשורות להזדקנות - עלול להרקיע שחקים בשני העשורים הבאים.

המניעה גם היא זכתה לאור הזרקורים בכינוס, לאור הצגתם של נתוני מחקר שהדגיש את תפקיד צריכת ויטמין D על הסיכון לאוסטאופורוזיס אצל הצאצאים, מאחר שגדילה לקוייה של השלד אצל תינוקות הראתה עליה בסיכון לשברים בעתיד.

ויטמין D בהריון

החוקרים, מהמרכז למשאבים אפידמיולוגיים בסאות'המפטון שבבריטניה, בדקו את רמות הוויטמין D שנלקחו במהלך השלבים האחרונים של ההריון, צפיפות העצם, ורמות הסידן בשליה בקרב 556 תינוקות מיד לאחר הלידה.

הם גילו כי תינוקות בנות שנולדו לנשים עם רמות ויטמין D נמוכות נטו לצפיפות נמוכה יותר של העצם. רמות גבוהות יותר של סידן נמצאו קשורות לצפיפות גבוהה יותר של העצם בתינוקות.

החוקרים הניחו כי רמות הוויטמין D של האמהות השפיעו בדרך כלשהי על כמות הסידן במחזור הדם.

בנוסף לנתונים אלו, חוקרים נוספים מאותו מרכז השוו את נתוני המשקל והאורך של 13,345 תינוקות שנלדו בהלסינקי, פינלנד, בין השנים 1934-1944, בזמן הלידה ובמהלך הילדות עם שכיחות של שברים במפרק הירך בשלב מאוחר יותר. הם גילו כי אלו עם משקל נמוך יותר בלידה ובשנות הילדות המוקדמות נטו יותר לסבול משברים בירך בשלב מאוחר יותר בחיים.

כעת קיימות ראיות לכך שמסת העצם שיש לנו בגיל 80 משקפת את זו שהתחלנו איתה בשלב מוקדם מאד בחיים, סיכמו החוקרים.