ועדת המשנה לאינטרנט ולטכנולוגיות המידע, בראשות ח"כ מיכאל איתן, קיימה ביום 8.5.01 דיון בשאלת גבולות חופש הביטוי ברשת האינטרנט ואמצעי אכיפת החוק של המשטרה מקום שעולה חשד לעבירה פלילית ברשת.
באולם הוועדה נכחו נציגי בעלי עניין בנושא שהוזמנו, לרבות: משרד המשפטים, עיתונות, משטרה, מפעילי אתרי אינטרנט, כנסת ורשות ניירות ערך. הציבור הוזמן להשתתף, באמצעות האינטרנט, בדיון עצמו וכך עשו רבים בארץ ובחו"ל.
יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל איתן, אמר כי "בעידן המודרני צריך להתייחס למחשב האישי כאל חלק ממוחו המורחב של האדם, וכשם שכל אחד זכאי לשמור על מחשבותיו לעצמו ואין לתבוע ממנו למסור עדות נגד עצמו, כך גם יש לכבד את המידע שאדם אוגר במחשב אישי".
לדבריו, "במקרים של חקירות העוסקות במניעת פשעים ואכיפת חוק, סמכויות החיפוש והתפיסה של מחשבים צריכות להיות מוגבלות ומצומצמות תוך שמירה קפדנית על צינעת הפרט".
שר התקשורת ראובן ריבלין, הבהיר כי משרד התקשורת, כמדיניות, לא רואה צורך להתערב בחקיקה בחופש המצוי באינטרנט, וחושב שיש לאפשר המשך קיומו של חופש זה.
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ ענת מאור, הביעה בדבריה דאגה להיבטים החברתיים הקשורים בטכנולוגיה זו. לדבריה, "האוכלוסיה בפריפריה סובלת מפגיעה בהזדמנות להשתלב טוב יותר בסביבה גם כך, ויש לתת את הדעת, כבמדינות מתוקנות אחרות, לצורך בסגירת הפער הדיגיטלי והחברתי המשולבים זה בזה".
העיתונאי יואב יצחק, המחזיק ומנהל אתר ברשת האינטרנט, אמר שגבולות חופש הביטוי נפרצו, מכיוון שמדובר ברשת שהיא מטבעה ללא גבולות. יחד עם זאת, יש צורך באכיפה יעילה שתימנע ניצול חופש ביטוי ל"חופש ביזוי".
עו"ד אמיר טיטונוביץ אמר בדיון, כי קיים צורך להבהיר לכל מי שפועל ברשת האינטרנט, כי לא הכל מותר בה. הוא ציין, כי חופש הביטוי הוא "ערך", להבדיל מרשת האינטרנט - שהינה רק כלי להגשמת ערך זה. עו"ד טיטונוביץ אמר עוד, כי יש להטיל אחריות אישית על מפעילי אתר המאפשרים, ביודעין, למשתתפים בפורומים (כדוגמה) לפרסם לשון הרע כנגד כנגד אחרים.
ראש מפלג עבירות מחשב במשטרה סנ"צ מאיר זוהר, כי בחוק המחשבים הכיר המחוקק במקומו של המחשב בחיי החברה והעבודה, וגם הגדיר את האסור ומהי עבירה פלילית על החוק. הוא ציין, כי המחוקק הכיר למשל בחשיבותו של מחשב לעסק, ולכן קבע כי תפיסת מחשב של עסק בצו בית משפט לא תעלה על 48 שעות.
עו"ד נמרוד קוזלובסקי (מרצה בתחום משפט האינטרנט), גרס כי יש לקבוע כללים ספציפיים לחיפוש במחשב. הכללים לחיפוש צריכים להתייחס לפגיעה החמורה בפרטיות, בצינעת הפרט ובקניין מחד, ולחיוניתו של החומר המצוי במחשב לניהול חקירה יעילה מאידך.
לדבריו, יש צורך בהנחיות מיוחדות בכל אחד משלבי החיפוש: בקשת החיפוש, צו החיפוש, ניהול החיפוש, תפיסת חפצים ודיון בהחזרת התפוס.
חברי הכנסת מיכאל קליינר, מודי זנדברג, ויקטור בריילובסקי ועבד אל-מלכ דהאמשה, הציעו לוועדה יוזמת חקיקה בשלושה תחומים:
1) שינוי בדיני הראיות שיאפשר לקבל כראיה את העתק הדיסק הקשיח של המחשב. תיקון זה יאפשר למשטרה להעתיק את חומר הראיות מבלי לפגוע בהמשך הפעלת המחשב;
2) קביעת האחריות, אם בכלל, של ספק האינטרנט, לתכנים המתפרסמים והעוברים דרכו;
3) הענקת זכות למי שמחשבו נתפס על-ידי המשטרה, לבקש צו מבית המשפט שימנע חדירה לקבצי מחשב שאינם נוגעים לנשוא החקירה. על השופט להכריע באם אותם קבצים רלוונטיים לחקירה המתקיימת (אפשרות זו קיימת גם כיום, ש.ב.)
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה