מבקר המדינה חושף: מרחב התפר פרוץ; חיי אזרחים וחיילים בסכנה

מציאות קשה העולה כדי מחדלים, ליקויים, וחוסר תיאום שמקורו ברשלנות: זו תמונת המצב העולה מדוח מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, "בנושא קו התפר". הדוח הותר עכשיו לפרסום (31.7.02).

מרחב התפר הינו רצועה גיאוגרפית המשתרעת משני צידי הקו הירוק. אורך קו התפר הוא כ-290 ק"מ באיו"ש וכ-56 ק"מ נוספים באזור ירושלים. ההגנה על מרחב התפר הוצבה על-ידי הממשלה כיעד ביטחוני-לאומי ממדרגה ראשונה.

המבקר החליט לערוך ביקורת בתחום רגיש וביטחוני זה, נוכח המציאות העגומה והטראגית: מספטמבר 2000 עד תחילת יולי 2002, חדרו מתחום הרשות הפלשתינית לתוך מדינת ישראל, 83 מבצעי פעולות התאבדות. 82 מתוכם הגיעו מאיו"ש ואחד מאזח"ע.

המבקר מאשים את הממשלה - ממשלתו של אריאל שרון, כי זו לא הקצתה את הכספים הדרושים ליישום תוכנית מרחב התפר, דבר שגרם לכך שלא סוכלו אירועי פח"ע, בהם פיגועי התאבדות קשים.

[חלקים נוספים מהדוח, ראו הקישורים בהמשך]

הממצאים הקשים חושפים תמונה קשה של הזנחה וסיכון חיים של אזרחים וחיילים. הדוח מתייחס לתקופה ספטמבר 2001 - מרס 2002. המבקר בדק את פעילותם של כל הגורמים המופקדים על אבטחת מרחב התפר ושלום תושביו - הן הישראלים והן הפלשתינים, ומכאן ממצאיו.

המבקר בדק את יישומה של תוכנית מרחב התפר - עליה הוחלט ביולי 2001 על-ידי הקבינט הביטחוני. התוכנית כוללת את המרכיבים הבאים: הקמת מפקדה משימתית, הקצאת כוח אדם לפעילות ביטחונית, תיאום מיבצעי בין צה"ל ומשטרת ישראל, הקמת מכשולים ומעברים, הכרזה על שטח צבאי סגור, וטיפול בבעיית הפלשתינים השוהים באופן בלתי חוקי בישראל (שב"חים) ובמסייעים להם. תוכנית זו אושרה על-ידי גורמי הביטחון כחבילה אחת; ומרכיביה - ככרוכים זה בזה.

הממצא הבסיסי של המבקר: תוכנית מרחב התפר לא תוקצבה. מסיבה זו, לא הופנו משאבים ליישומה, מכאן הכשל המרכזי.

המבקר מגלה, כי במועד סיום הביקורת (מרס 2002) סבלה פעילות הביטחון השוטף (הבט"ש) של כוחות צה"ל ומשטרת ישראל במרחב התפר מאינטגרציה מיבצעית לקויה: "לא היה תיאום בין חדרי המלחמה (חמ"לים) של צה"ל ושל מג"ב; לכוחות צה"ל ולכוחות מג"ב במרחב התפר לא היתה מערכת תקשורת תואמת, והם לא עשו שימוש בעזרי שליטה משותפים; בנוסף לכך, לא היה מיצוי יעיל של הכוחות, המשאבים והאמצעים הקיימים במרחב, ולא נמצאו פקודות משותפות, המסדירות הפעלה משותפת של הכוחות במרחב התפר בכל הנוגע לבט"ש ביישובים".

במערך המודיעין, מדגיש המבקר, שפעל במרחב התפר, נמצאו ליקויים הקשורים לאמצעי הדיווח ולעבודת איסוף המידע והכוונת הגורמים השונים העוסקים בנושא.

לא יושמה החלטת הקבינט הביטחוני מיולי 2001 בנושא הקמת מכשול נגד רכב לכל אורך מרחב התפר, ונגד בני אדם - בקטעים נבחרים ממנו על-פי האיום, ואף לא הוקצו המשאבים הדרושים לכך [הערה, (י.י.): רק באחרונה עורך משרד הביטחון מכרזים להקמת גדר ביטחון בקו התפר].

המבקר קובע, כי תוכנית המכשל, שנגזרה מהחלטת הקבינט הביטחוני מאפריל 2002, אינה שלמה - תוואי המכשול הינו חלקי ואינו מבוסס על תכנון מפורט ומאושר.

ממצאים נוספים מהדוח:

- המחסומים לאורך מרחב התפר המשמשים כמעברים לא צויידו באמצעים הנדרשים לקיים פיקוח ובקרה על מעבר אנשים, כל רכב וסחורות מאיו"ש לישראל, ולפיכך הם לא מילאו את משימתם לסיכול אירועי פח"א.

- נמצאו ליקויים באכיפת החוק נגד שב"חים והמסייעים להם. טיפול לקוי בישראלים המסייעים לפלשתינים גרם להתגברות תופעת השב"חים. אילוצים חמורים של מחסור במקומות כליאה ובכוח אדם פגעו בעבודת החוקרים ובתחנות המשטרה ובלשכת החקירות של מג"ב במרחב התפר, וגרמו לשחרור המוני ללא משפט של שב"חים ומסייעים.

- במועד סיום הביקורת, המערך הביטחוני, שפעל במרחב התפר באזור ירושלים (עוטף ירושלים), לא סיפק את המענה הדרוש כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים מאיו"ש.

- משך שנים לא הוקמו מרכיבי הביטחון הנחוצים למיגון הישובים הנמצאים במרחב התפר.

- לדעת המבקר, יש צורך להטיל את מלאכת התיאום והפיקוח על גוף אחד בעל סמכויות, שהחלטותיו יהיו מחייבות ומבוססות על ראייה מערכתית החיונית להשגת יעדי התוכנית. הדבר נכון במיוחד נוכח פיצול האחריות והסמכות הביטחונית במרחב התפר בין צה"ל לבין משטרת ישראל.

[כתבות נוספות, ראו הקישורים בהמשך]