דוח מבקר המדינה: אמצעי מיגון שנקבעו לא הותקנו במרחב התפר

בדוח שפרסם מבקר המדינה בנושא מרחב התפר, בדק המבקר גם את אמצעי המיגון הנחוצים לביטחון השוטף של הישובים במרחב התפר. גם בתחום זה מצא המבקר ליקויים ומחדלים קשים.

על-פי הדוח, ב-1994 וב-2000 פרסם פיקוד העורף, הממונה על אבטחת יישובים אלו, שתי תוכניות למיגון יישובי התפר - כל אחת בעלות של 165 מיליון ש"ח. היישובים חולקו על-פי התוכניות ליישובים מאויימים ביותר, מאוימים, ומאוימים פחות.

בעקבות אירועי ספטמבר 2001 הוקמה ועדה שהגדירה כמה מהיישובים כרגישים במיוחד. בנוסף הוקם צוות מנכ"לים שאמורה היתה להיות הגוף המתאם את פעולות הממשלה במרחב התפר, כדי לסייע ליישובים כפי שהתחייב מהמצב הביטחוני באיזור.

בנוסף מכינה פקע"ר מדי שנה תוכנית עבודה והצעת תקציב המבוססת עליו בנושא הגנת העורף. תקציב זה הוא נפרד מהתקציב של צה"ל. התוכנית מבוססת על סל של מרכיבי ביטחון, וביניהם מערכת מיגון היקפית הכוללת גדר, מגדלי שמירה ומוקד אזורי למועצה. כמו כן כוללת התוכנית תאורה ודרך היקפית ביישוב, שער חשמלי, ביתן לשומר, מחסל נשק, מערכת כריזה נייחת, מערכת פריצה, מכשירי קשר, רכב ביטחון, וציוד לכיתת כוננות.

המבקר גילה שורה של ליקויים באבטחת היישובים. ב-2001 הוקצו רק כ-21% מהסכום שנדרש על-פי התוכניות שהכין פיקוד העורף לאבטחת היישובים. מסיבה זו לא הוקמו כל מרכזי הביטחון הדרושים, כך גם גדרות, דרכים היקפיות תאורה וצופרים.

המשטרה ממשיכה לתפקד כאחראית לביטחון היישובים, אף-על-פי שהמשרד לביטחון פנים העביר את האחריות למג"ב בלבד.

משרד מבקר המדינה מעיר, כי ראוי שיטילו על פיקוד העורף לקבוע את סדרי העדיפויות בחלוקת אמצעי המיגון ליישובים על-פי הצרכים ורמת הסיכון.

לדברי המבקר, ממצאי הביקורת מעידים על כך שבמשך שנים לא הוקמו מרכיבי הביטחון הנחוצים למיגון היישובים במרחב התפר. רק לאחר פרוץ אירועי ספטמבר 2000 הוחל בפעילות למיגון היישובים. המבקר מעיר, כי גם בנושא מיגון היישובים והקצאת הכספים למטרה זו מטפלים בנפרד גופים שונים: פיקוד העורף, היחידה להתיישבות במשרד הביטחון וצוות המנכ"לים. חלק מהפעילויות נעשות ללא תיאום עם פיקוד העורף.