לא כל המקודש קדוש

137 קברים קדושים מוכרזים קיימים כיום בישראל ומוכרים באופן רשמי על-ידי הרשות הארצית לשירותי דת הפועל במסגרת מחלקה (לשעבר משרד הדתות) במשרד ראש הממשלה, נתונים אלה ונוספים עולים מבדיקה שביצע לוי יעקב במסגרת לימודיו בשלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.

מתוך 137 הקברים הקדושים שהוכרזו רשמית על-ידי המדינה קיים ספק לגבי אמיתות 15 קברים לפחות. דוגמות לכך ניתן לראות בקברי מרדכי ואסתר, מר זוטרא, נחמן קטופה ועובדיה הנביא - כולם בברעם. שמעיה ואבטליון, ר' מאיר בעל האקדמות ויונה הנביא - כולם בגוש חלב. סימני שאלה קיימים גם לגבי קברי ר' ראובן האיצטרובלי וחנינה בן דוסא בעראבה, ר' ישמעל ונחמיה העמסוני ביישוב פרוד בדרך לצפת, שמעון בן יעקוב בקיבוץ אייל ונוספים ביישובים כמו שזור שפרעם ועכברה.

במקביל, אתרים חדשים אחדים ממתינים להכרזתם כעל קברים קדושים רובם בגליל. ספק אם מקומות אלה יזכו לדרוג "קבר קדוש", שכן כיום במרכז לקברים קדושים לא מזדרזים לאשר הענקת תואר "מקום קדוש" בעקבות חשש וספקות האם המקומות אכן קדושים. המשרד מבקש לבחון בזהירות רבה הגדרת כל מקום כזה והתהליך אמור לקחת מספר שנים תוך תיאום עם עמותות הפועלות בנושא ועם גורמי השלטון המקומי.

לחץ תיירותי

מהבדיקה עולה, כי גופים, המבקשים להכריז על קברים כקדושים, מפעילים לחץ לפעול במהירות במטרה להביא תיירות למקום ולפתחו באופן מואץ - דבר שעשוי לתרום לכלכלת המקום. גופים אלה מביאים, לעיתים, חוות דעת שונות ומשונות שבמספר מקרים קשר בינן לבין המציאות נראה קלוש. בדרבי מציינים שבמרכז לקברים קדושים בוחנים כל בקשה בזהירות רבה וחלק מהבחינות נמשך כבר שנים.

יצוין, שבמספר רב של קברים קדושים אשר לגבי קדושתם אין ספק (כמו: חברון, טבריה, מירון, ירושלים, צפת ועמוקה) מתנהלת מזה עשרות שנים פעילות כספית בהיקף נרחב של תרומות, רוכלות וקמיעות ללא שום פיקוח ובקרה. מצב זה הופך לבעייתי במיוחד שכן המדינה מתחזקת את המקומות, אך אינה מקבלת הכנסה מהמסחר ומהתרומות המתבצעות במקום. בחלק מהמקומות לוקחות העמותות לרשותן את הצדקה הנתרמת לקופות הצדקה, ולאיש אין מעקב או רישום אחרי התרומות ובודאי לא על הרוכלות והקבצנות.

מיעוט שימוש ברשויות החוק

יתרה מזאת, המדינה ובעבר משרד הדתות מיעטו להתערב במתרחש או להשתמש באמצעים חוקיים (משטרה, בתי משפט) ולכן חלק מהמקומות הקדושים הפכו לנחלות פרטיות שמכניסות עשרות מיליוני דולרים עבור קומץ מנהלי עמותות וגבאים מקורבים. גם חלק מהניסיונות להקים מניינים או ישיבות לימוד סמוך לקברים הקדושים לא זכו בהרבה מקרים להצלחה.

קרן שרוני, האחראית על פניות הציבור במחלקה לשירותי דת במשרד רה"מ, מסרה בתגובה לפניית אנשי דרבי, כי "הרשות הארצית לשירותי דת אחראי לתחזוקת הקברים הקדושים ולטיפול בהם, אנו פחות מעורבים בנושא". מהרשות הארצית לשירותי דת נמסר, כי "כיום אנו לא מגדירים יותר קברים קדושים חדשים, כל העניין מצוי בהערכה מחדש, יש בעיות בגביית תרומות המתפללים והנדבנים".

תגובת רב המקומות הקדושים

הרב שמואל רבינוביץ, רב הכותל המערבי והמקומות הקדושים, מסר ל-Nfc את התגובה הבאה: "מצ"ב הגדרת מקומות קדושים כפי שנקבע על-ידי הרבנות הראשית לישראל. (1) בתקנות חוק המקומות הקדושים מופיע מספר מצומצם של מקומות קדושים. בעבר נעשו ניסיונות רבים להוסיף לרשימה זו מקומות נוספים, אך לא צלחו. אולם אין מן הנמנע להוסיף לרשימה מצומצמת זו מקומות נוספים. (2) רשימת 137 המקומות שציינת אינה ידועה לי, ועל כן אינני יכול להתייחס. (3) חלק מהמקומות הקדושים זוהו ע"י האר"י זצוק"ל, חלקם מופיעים בכפתור ופרח ובמקורות אחרים. 'כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת קודש היא', ולא אני שאביע דעתי לגבי אמיתות הזיהוי".