על-פי נתונים שמפרסם מכון היין הישראלי, בשנת 2005 חל גידול של 45% ביצוא של יין ישראלי לעומת שנת 2004.
בשנת 2005 היקף יצוא היין מישראל נאמד ב- 9.5 מיליון דולר, בהשוואה לייצוא בהיקף של 6.3 דולר בשנת 2004. מדינת היעד המובילה הינה ארצות הברית, אליה מיוצא יין ישראלי בהיקף של 3.8 מיליון דולר. אחריה צרפת ובריטניה עם כמיליון דולר לכל אחת וקנדה עם כחצי מיליון דולר.
לדברי חיים גן, מנכ"ל חברת "איש הענבים" ומיוזמי תחרות היין הבינלאומית הראשונה בישראל, TerraVino 2006, הגידול בייצוא היין הישראלי צפוי להימשך ואף להתחזק.
חיים גן: "היוזמה לתחרות בינלאומית בישראל נבעה מן הרצון לחשוף את היין הישראלי האיכותי בפני קניינים, עיתונאים ומובילי דעת קהל בעולם. לייננים הישראלים יש מה להציע לעולם, ותחרות יין בינלאומית בישראל מהווה במה אידיאלית למפגש בין תעשיית היין המקומית, על מוצריה ואנשיה, עם חזית עולם היין הבינלאומי".
חיים גן מוסיף, כי ענף היין הישראלי עדיין לא מיצה את פוטנציאל הייצוא שלו. אומנם שנת 2005 הייתה שנת שיא בייצוא יין מישראל, אך עדיין מדובר באחוזים בודדים מן היין המיוצר בארץ.
על-פי הערכת גורמים בענף, בשנת 2006 סך הייצוא צפוי לעבור את ה-7% מהתוצרת. בענף מעריכים, כי העולם פתוח היום, וצמא ליינות איכותיים ברמה גבוהה, כמו היינות המיוצרים בישראל. עוד מציינים, כי העובדה כי נשיא ארגון ה- O.I.V - הארגון הבינלאומי החשוב ביותר בעולם היין - מגיע לפקח באופן אישי על התחרות, היא הכרה יוצאת דופן בתחרות הישראלית בשנתה הראשונה. הכרה זו מהווה גם הוכחה לפוטנציאל הגלום בייצוא נרחב של יינות ישראל לעולם.
לאור הנתונים הללו, נראה כי ענף היין הישראלי, שלו מסורת ארוכה של 3,000 שנה בגידול יין, עדיין לא אמר את המילה האחרונה.
ענף היין בישראל עובר בשנים האחרונות תמורות רבות. פתיחת השוק הישראלי לייבוא יין בשנות ה-90', הובילה לשיפור משמעותי באיכות היין המיוצר בישראל וכתוצאה מכך גם לשינוי בהרגלי צריכת היין של הישראלים. בשנת 2002 צרך הישראלי כ-5 ליטר יין לשנה, ובשנת 2005 עמדה כמות היין הממוצעת לנפש על כ-8 ליטרים בשנה (לא כולל האוכלוסיה הערבית) - עלייה של כ-40% בצריכת היין לנפש.
בשנת 2004 לבדה נמכרו בישראל 65 מיליון בקבוקי יין, מהם 50 מיליון (75%) הינם בקבוקים מתוצרת מקומית. שוק היין מוערך בכ-800 מיליון שקלים בשנה.
ענף היין בישראל כולל כיום 12 יקבים מסחריים, מתוכם חמישה יקבים גדולים, המעבדים למעלה מ-2,000 טון ענבים בשנה. בנוסף קיימים 150-200 יקבי בוטיק, שרובם בבעלות פרטית. חמש יצרניות היין הגדולות הן: כרמל מזרחי, יקבי בנימינה, ברקן, אפרת ורמת הגולן. חמשת יקבים אלו חולשים על 85% מהכנסות בענף היין, כ- 680 מיליון שקל בשנה.
בזכות החידושים הטכנולוגיים המתקדמים, אשר שולבו בענף היין, מייצרים היום היקבים כמות גדולה יותר של יין ובאיכות גבוהה יותר מאשר בשנים קודמות. כתוצאה מכך, פניה של תעשיית היין הישראלי מועדות כיום גם לייצוא.
גם הרגלי צריכת היין של הישראלים, עברו תמורות רבות בשנים האחרונות, הודות לחשיפה ליינות מיובאים, העלייה באיכות היין ופיתוח טעמים חדשים. פרטים מעניינים על הרגלי צריכת היין בישראל, ניתן ללמוד מסקר שערכה השנה חברת "מותגים". מסתבר, שהיינות הלבנים החצי-יבשים, ששלטו בסל מותגי היין הישראלי, מפנים את מקומם יותר ויותר ליינות אדומים יבשים.
על-פי הסקר, 61% מקרב הצרכנים היהודים בני 18 ומעלה צורכים יין, מהם 27% עושים זאת בתדירות גבוהה. מתוכם, 44% מעדיפים יין אדום ו-11% קברנה סוביניון (שגם הוא אדום). מדובר בעלייה משמעותית לעומת סקר דומה שנערך בשנת 2000 על-ידי חברת TGI, ובו רק 33.4% העדיפו יין אדום. 11% מן הישראלים השיבו בסקר שנערך השנה, כי הם מעדיפים לשתות יין לבן. רק 3% השיבו כי הם מעדיפים 'מוסקט' ו-2% השיבו "אדום-מתוק", מתוכם ניתן למצוא ייצוג יתר לחרדים.
עוד עולה מהסקר, כי שיאני שתיית היין בישראל הם הירושלמים (71%), גברים שותים יותר מנשים (69% מהגברים, לעומת 54% מהנשים), וצעירים עד גיל 24 (71%) יותר מאשר מבוגרים. 23% מצרכני היין הם אניני טעם, והם מוכנים להשקיע בבקבוק היין שלהם מחיר העולה על 55 ש"ח. אחוז דומה משקיע בקניית יין בעלות שלא יותר מ-25 ש"ח. את הבקבוק שקנו, מעדיפים רוב הישראלים (73%) לשתות בבית.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה