בישראל זועמים על חרם המרצים הבריטי

המערכת הפוליטית הגיבו (יום ב', 29.5.06) בכעס על החלטת ההתאחדות הלאומית של מורי ההשכלה הגבוהה בבריטניה להטיל חרם על ישראל עקב "מדיניות האפרטהייד".

שרת החינוך יולי תמיר (עבודה) אמרה כי "ההחלטה להחרים את המוסדות האקדמיים היא צעד הראוי לגינוי וסלידה. מי שמטיל כעת את החרם, פוגע בעצמאותה של האקדמיה והופך אותה כלי שרת בידי כוחות פוליטיים".

יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, חה"כ הרב מיכאל מלכיאור (מימד-העבודה) הודיע כי יכנס דיון דחוף של הוועדה בתגובה להחלטה להטיל חרם אקדמי על ישראל. חה"כ מלכיאור אמר, כי "יש לגנות את ההחלטה בכל לשון. הבריטים צריכים להבין שאי אפשר לעשות שלום על חשבון אחד הצדדים".

חה"כ מלכיאור שביקר בסוף השבוע בלונדון, הוסיף כי החרם מעיד על התפתחות תופעה מדאיגה. "בעיית השיח באנגליה ובמקומות נוספים באירופה חריפה יותר ממה שמקובל לחשוב אצלנו. השיח העמוק שם כבר לא נסוב על הכיבוש, אלא על עצם זכות קיומה של מדינת ישראל".

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, חה"כ זבולון אורלב (איחוד לאומי-מפד"ל), פנה היום לעמיתיו בפרלמנטים בארצות המערב בדרישה לגנות את החלטת איגוד המרצים הבריטי שקרא להחרים את מרצים במוסדות אקדמיים בישראל.

חה"כ אורלב אמר כי "זהו מבחנו של העולם החופשי. אנו מצפים מכם להוקיע את ההחלטה האנטישמית והגזענית וכן לעודד את מוסדות ההשכלה הגבוהה במדינותיכם להדק את שיתוף הפעולה עם מוסדות המדע, הטכנולוגיה וההשכלה הגבוהה בישראל".

צעדים פוליטיים מחריפים את העימות הערבי ישראלי

הליגה נגד השמצה פרסמה גינוי על ההחלטה של האקדמאים הבריטים, אשר לדבריה "שוב שמו להם את ישראל כמטרה". הליגה גם הפיצה עצומה שעליה חתמו עד כה 12 אלף איש, העצומה מוקיעה את החרם כ"מתקפה על החופש האקדמי", והיא נשלחה לשולחנו של נשיא האיגוד הבריטי, ג'ון וילקין.

מצער לראות כי איגוד המרצים הבריטים מחפש לשרוף גשרים וקשרים במקום לבנות אותם

רקטור אוניברסיטת בר-אילן ויו"ר המועצה האקדמית העליונה לחופש אקדמי, פרופ' יוסף ישורון, מתח הערב ביקורת חריפה על החלטת איגוד מרצים הבריטי ואמר, כי "מצער לראות כי האיגוד החליט לאמץ גישה שלילית המחפשת לשרוף גשרים וקשרים במקום לבנות אותם". לדבריו, המועצה, (IAB), רואה בהחלטת איגוד המרצים מתקפה חמורה על העקרונות הבינלאומיים של החופש האקדמי ופגיעה קשה במאמצים להשגת שלום והבנה במזרח התיכון.

"חרם אקדמי פירושו איום חתרני על עולם האקדמיה. במקום לשפוט אקדמאיים ע"פ איכות עבודתם, אקדמאיים יוערכו ע"פ דעותיהם הלאומיות והפוליטיות. כיום רק ישראל מוחרמת, אך אין לדעת כיצד זה יגמר", אמר ד"ר ג'ונתן ריינהולד חבר המועצה.

פרופ' ג'ראלד שטיינברג, מנהל התוכנית הבינלאומית ליישוב סכסוכים בבר-אילן וחבר במועצה, הוסיף כי: "צעדים פוליטיים שכאלה מחריפים את העימות הערבי-ישראלי. הם גם הורסים תהליכים אקדמיים שכן לא נוכל יותר לתת אמון באובייקטיביות ובמקצועיות של אקדמאים המעורבים בחרם, בכתבי העת שהם עורכים ובביקורת המדעית שלהם".

יו"ר המועצה, פרופ' ישורון, מבקש להודות לכל אלו בארץ ובעולם אשר ניסו למנוע את החלטת איגוד המרצים הבריטי: "למרות כשלון המאמצים המשותפים, הצלחנו ליצור מודעות משמעותית לאופי הפגום והמוטה של החלטת איגוד המרצים הבריטיים ואנו משוכנעים כי המילה האחרונה בסוגיה טרם נאמרה" סיכם פרופ' ישורון.

אגודת הסטודנטים של ת"א: חופש הביטוי הוא החשוב ביותר

יו"ר אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, בועז טופורובסקי, מוסר בתגובה: "לא יתכן שגוף אקדמי בריטי יחרים את האקדמיה בישראל. בעולם הנאור והמערבי, חופש הביטוי הוא החשוב ביותר בעיקר בעולם האקדמי, כל עוד הוא אובייקטיבי ומדעי. מה שעושים לנו כיום זו אותה הגזענות שמשטר האפרטהייד עשה לשחורים בדרום אפריקה ולא להפך כפי שטוענים כלפינו.

אנו מוחים על הטלת החרם הזה וקוראים למדינת ישראל ולמשרד החוץ, לצאת במערך הסברה בשביל ולמען מדינת ישראל ומוסדות ההשכלה הגבוהה שלה".