חרם נגד המועצה להשכלה גבוהה בישראל

ההתאחדות הלאומית של מורי ההשכלה הגבוהה (NATFHE), ארגון ובו כ- 67 אלף חברים, אימץ היום (ב') ברוב קולות החלטה להטיל חרם אקדמי על מוסדות השכלה גבוהה בישראל אשר אינם מרחיקים עצמם, לטענתו, מ"מדיניות האפרטהייד". ההצעה אושרה ברוב של 106 קולות, 71 מתנגדים ו- 21 נמנעים.

600 מרצים באוניברסיטאות מבריטניה, קנדה, ארה"ב וישראל מתנגדים לצעד, וכצפוי, נציגי המוסדות האקדמיים הפלשתינים תומכים בכך.

התאחדות היא איגוד המרצים הגדול ביותר בבריטניה. ההצבעה, אשר התקיימה בכנס השנתי בבלקפול שבאנגליה, באה בעקבות החלטה דומה אשתקד של ארגון מרצים קטן יותר, AUT, החלטה ששונתה בסופו של דבר.

כזכור, בתגובה לפנייה מ- 60 ארגונים פלשתינים, האיגוד הצביע באפריל 2005 להחרים שתי אוניברסיטאות ישראליות ואף אמר כי יאסור על חברי הפקולטה מאונ' חיפה ובר-אילן לקחת חלק בכנסים אקדמיים או במחקרים הנערכים בשיתוף המכללות הבריטיות.

פחות מחודש לאחר מכן החליט האיגוד לשנות את ההחלטה. בתום ההצבעה פרסם את ההודעה הבאה: "קיימנו דיון מעמיק ובו שמענו את שני הצדדים. זה הזמן לבנות גשרים בין עמדות מנוגדות ולתמוך באיגודים ישראלים ופלשתינים הפועלים למען שלום". משרד החוץ הבריטי הביע סיפוק מההחלטה. על כך אומרים התומכים בחרם גם היום, כי הממשלה הבריטית מתנהגת במשוא פנים.

תומכי החרם מתנגדים "לכיבוש הישראלי של הגדה המערבית ומתנגדים לאלימות היומיומית שנחוצה על-מנת לרסן אותה; כמו שאנחנו מתנגדים לקמפיינים של הרג ישראלים". על סדר היום של הוועידה השנתית הונחה הפעם הצעה המתייחסת גם לנצחון החמאס בבחירות לרשות הפלשתינית ואשר מגנה את "ההטייה השערורייתית" של ממשלת בריטניה המתנגדת לתוצאות שהושגו בבחירות דמוקרטיות. באיגוד מבקשים להמשיך "לסייע בהגנה ובתמיכה במכללות ובאוניברסיטאות פלשתיניות, לנוכח המתקפות המתמשכות מצד ממשלת ישראל".

עם זאת, ההצעה אינה מטילה חרם גורף על ישראל אלא מעודדת מרצים בריטים "לשקול אם להחרים את אלה שאינם מתנערים באופן ציבורי מסוגי מדיניות" של אפרטהייד בתחום החינוך. נראה גם, כי ההחלטה, כפי שהיא, זמנית בלבד - דובר איגוד המרצים הבריטי, טרבור פיליפס, ציין כי תהיה זו מדיניות רשמית למשך ארבעה ימים, זאת בעקבות המיזוג המתוכנן בין אותו גוף עם ארגון המרצים AUT.

הליגה נגד השמצה פרסמה גינוי על ההחלטה של האקדמאים הבריטים, אשר לדבריה "שוב שמו להם את ישראל כמטרה". הליגה גם הפיצה עצומה שעליה חתמו עד כה 12 אלף איש, העצומה מוקיעה את החרם כ"מתקפה על החופש האקדמי", והיא נשלחה לשולחנו של נשיא האיגוד הבריטי, ג'ון וילקין.

שתי הצעות: לתמוך בפלשתינים ולהחרים את ישראל

בכינוס בבלקפול הועלו למעשה שתי הצעות, כשהראשונה קוראת לתמיכה באקדמיה הפלשתינית ושימור הקשר עם הממשלה "כדי להדגיש את התמיכה בה". זאת, תוך כדי הפניית אצבע מאשימה כלפי הממשלה הבריטית בעצמה, אשר לטענת התומכים בחרם מתנהגת בצביעות בהתנגדותה לממשלת החמאס ותמיכתה בישראל.

במקביל, הועלתה הצעה לחדש כאמור את החרם מהשנה שעברה בשל "מדיניות האפרטהייד של ישראל, לרבות הקמת חומת ההפרדה ונוהלים מפלים בתחום החינוך". ההצעה "מזמינה את חברי הארגון לשקול את התנהלותם כדי להבטיח שיוויון ואי-אפליה בקשרים האקדמיים עם מוסדות או גורמים ישראלים, ולשקול חרם כלפי אלה שאינם מרחיקים את עצמם באופן פומבי ממדיניות שכזו".