הטלוויזיה - תחליף למטפלת

זמן מסך - כמה ולמה?

הסקר הראה כי ביום טיפוסי:

75% מהילדים צפו בטלוויזיה
32% צפו בווידאו או בדי.וי.די.
16% השתמשו במחשב
11% שיחקו במשחקי וידאו

בסך-הכל, 83% מההורים אמרו כי התינוקות שלהם, או ילדיהם הצעירים, השתמשו בכל "מסך של אמצעי תקשורת" ביום טיפוסי. אותו אחוז הורים דיווח כי ילדיהם קראו, או הקריאו להם ביום נורמלי.

ילדים צפו בממוצע שעה ו- 19 דקות בטלוויזיה וכמות דומה של זמן בווידאו/די.וי.די. בכל יום.

לאחד מכל שלושה ילדים היתה טלוויזיה בחדרו. הסיבה העיקרית שההורים אפשרו שתהיה לילד טלוויזיה בחדר היא שהטלוויזיה האחרת תהיה חופשיה עבורם או עבור בני משפחה אחרים.

מן הסקר עלה כי ילדים בוגרים נטו יותר מהצעירים לצפות בטלוויזיה או להנות מטלוויזיה בחדרם. למרות זאת, הורים דיווחו כי הילדים שלהם בילו זמן רב יותר בקריאה ובהאזנה למוזיקה מאשר בצפיה בטלוויזיה ביום טיפוסי.

קרוב לשליש מההורים דיווחו כי הטלוויזיה דלוקה, גם אם אף אחד לא צפה בה, "תמיד" (13%) או "רוב הזמן" (19%).

הדוח ציין כי האקדמיה האמריקנית לרופאי ילדים ממליצה על "0 זמן מסך לתינוקות מתחת לגיל שנתיים" ו"לא יותר משעה עד שעתיים ליום לילדים בני שנתיים ויותר".

קרן Kaiser Family קיימה גם סדרה של קבוצת מיקוד בארבע ערים בארצות הברית, במטרה לשוחח על הטלוויזיה עם הורים לתינוקות ולילדים צעירים. בקבוצות מיקוד אלו, הורים רבים אמרו כי לטלוויזיה יש יתרונות חיוביים לילדים.

לדוגמא, 38% מהם אמרו כי הצפיה בטלוויזיה "מאד עוזרת" ללימוד הילדים, ואילו 31% אמרו כי היא "מאד פוגעת" בלימוד. 22% ציינו כי הטלוויזיה לא שינתה הרבה לגבי הלימוד של הילדים.

"מה יש היום בטלוויזיה?"

יותר מ- 8 מכל עשרה הורים דיווחו כי בביתם קיימים חוקים לגבי התכנים המותרים והאסורים לילדים בנושאי הצפיה בטלוויזיה. לרובם היו גם חוקים לגבי השימוש של הילדים במחשב ובמשחקי המחשב.

הרגלי הצפייה היו שונים במידה רבה בין ההורים. לדוגמא, אחת האמהות בקבוצת המיקוד אמרה כי הרשתה לילד, שהיה בן שנה, ועד הגיעו לגיל שלוש, לצפות עמה בסדרות פשע. אם אחרת דיווחה כי היא צופה 20 דקות ביום בתוכניות חינוכיות עם הילד.

שני שליש מההורים אמרו כי שמו לב לכך שהילד מחקה התנהגות חיובית מהטלוויזיה, כמו שיתוף. יותר מאחד מכל חמישה (23%) אמרו כי שמו לב לכך שהילד חיקה התנהגות תוקפנית שראה בטלוויזיה.

יותר ממחצית ההורים (53%) אמרו כי הטלוויזיה הרגיעה את הילדים; 17% אמרו כי הטלוויזיה ריגשה את הילדים.

וכמובן, לא תמיד אפשר לשמור על עקביות - הורים לעיתים שינו את האסטרטגיה בנושא הטלוויזיה בהתבסס על התנהגות הילד. לדוגמא, אחת האמהות דיווחה כי לא הרשתה לבתה לצפות בתוכנית "חדר מיון", לאחר שזו ניסתה לבצע החייאה באחיה הקטן...