האם כל עורך דין צריך יחצ"ן?

תופעת היחצ"נות ההולכת וגוברת של עורכי דין, עמדה בבסיס הדיון (ד', 24.5.06) בנושא "שיווק משרדי עורכי דין - המותר והאסור", בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת. מנחה המושב, עו"ד דרור ארד-איילון, המשמש כיו"ר ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין, פתח את דבריו ברעיון, לפיו השיווק, במובנו הרחב, הוא מושג יסודי בעולם המשפט.

"ללא שיווק המערכת המשפטית - לא יהא אמון ציבורי במערכת. האמון הציבורי אינו ברור מאליו, ויש להתאמץ כדי להשיגו", אמר איילון, שבאופן מקרי הינו אחיו של הפרסומאי והיחצן איל ארד, בעליו של משרד "ארד תקשורת", שייעץ בעבר לראש הממשלה שרון בתקופת ההינתקות.

אנו לא זקוקים ליחצ"נים

צילום: עו"ד מיכה פטמן

עו"ד מיכה פטמן, הגיב בזעם על הדברים: "אנו לא זקוקים ליחצ"נים. הסתדרנו בלעדיהם בעבר ונסתדר בלעדיהם בעתיד. את הפרסום נשיג דרך הטיפול המיטבי ללקוח, דרך השמועה מפה לאוזן, ולא בדרכי הפרסום הזולות של לחישה לאוזנו של הלקוח בכל פעם שהמצלמה מתמקדת עליו".

עם זאת, גם פטמן לא פסל את שיתוף הפעולה בין עורכי הדין לבין התקשורת, אך בזהירות, בהגינות ותוך שמירה על כבוד המקצוע.

הפרסום עוזר לעורכי הדין הצעירים

צילום: עורכי דין

הפרשן המשפטי של מעריב, משה גורלי, שיבח את השינוי המאפשר לעורכי דין לפרסם את עצמם. גורלי ציין, כי איסור הפרסום שהונהג בעבר סייע לעורכי הדין הותיקים, שכבר קנו להם שם, אולם פגע בעורכי הדין מן השורה השנייה, אשר נותרו מאחור.

"אני מכיר כיום עורכי דין, בעיקר מן התחום הפלילי, שבעזרת שיווק אגרסיבי, הצליחו להביא את עצמם לקדמת הבמה המשפטית", אמר גורלי, "בתחום הפלילי, עורך הדין הוא מותג. יש קשר ישיר בין מספר ההופעות שלו בכלי התקשורת לבין מספר הלקוחות הנכנסים למשרדו".

לוקחים מקרה פרטי והופכים ל"תופעה"

צילום: תחרות היחצ"נות של ישראל

יועץ התקשורת, מוטי מורל, תיאר בדבריו את אופי עבודתו של היחצ"ן מול עורך הדין. "ישנם מקרים שממילא מעניינים את התקשורת, ותפקידנו רק לדאוג כי הפרסום יהא חיובי, אולם יש מקרים בהם תפקידו של היחצ"ן הוא לעניין את התקשורת בפעולתו של עורך הדין. אנו לוקחים מקרה פרטי והופכים אותו ל'תופעה', או שאנו יוזמים כתבות במדורי הצרכנות, כך שלקוחות ייפנו לעורך הדין משיקולי כדאיות כלכלית" אמר מורל.

עורכי הדין מתפרסמים על חשבון הלקוחות

צילום: עורכות דין, למצולמות אין קשר לכתבה

העיתונאי, נועם שרביט (לשעבר כתב Nfc), קבל על ניגוד העניינים שקיים לעיתים בין רצונו של עורך הדין להתפרסם ובין האינטרס של הלקוח שהוא מייצג.

"אנו רואים בעיתונות כתבות ענק על חשדות פליליים, שמקורן הוא עורך הדין של החשוד, ובתמורה מתפרסמת תמונתו של עורך הדין בגוף הכתבה. עורך הדין מעדיף את האינטרס שלו להתפרסם על פני האינטרס של הלקוח להצניע את החשדות, וזה פסול", אמר שרביט, שהתייחס אף הוא לתופעת היחצ"נות של עורכי הדין. "היום כל משרד עורך דין גדול מעסיק גם יחצ"ן, בשל התפיסה ש'אם אתה לא שם – אתה לא קיים'. גם השופטים אוהבים ליחצן את עצמם" טען שרביט.