ירושלים מתאסלמת בעל כורחה

ירושלים היא בירתה המאוחדת של מדינת ישראל, הכיסופים אל ציון היו מאז ומעולם, אולם כל אלה אינם מונעים מהעיר להתאסלם בעל כורחה.

מנתוני מכון ירושלים לחקר ישראל, לרגל 39 שנים לאיחוד העיר, עולה כי חלקה של האוכלוסיה הערבית גדל באופן משמעותי, לעומת ירידה באוכלוסיה היהודית בעיר. יצויין כי למרות זאת, עדיין נשמר הרוב היהודי בעיר. מהנתונים עולה כי שיעור האוכלוסיה היהודית ירד מ- 74% בשנת 1967, ל- 72% בשנת 1980 ול- 66% בשנת 2004. במקביל חלה עלייה בחלקה של האוכלוסיה הערבית מ- 26% בשנת 1967, ל- 28% בשנת 1980 ול- 34% בשנת 2004.

אכלוסיית העיר גדלה בהתמדה. בשנים 2005-1967 גדלה אוכלוסיית ירושלים ב- 170%, בעוד שבכלל ישראל גדלה האוכלוסיה באותה תקופה ב- 147%. בשנה שעברה נאמדה אוכלוסיית העיר בכ- 718,900 נפש, והיוותה 10% מאוכלוסיית ישראל.

מאז איחוד העיר מתגוררים, נכון לשנת 2004, 414,300 תושבי ירושלים (יהודים וערבים) באזורים שנוספו לעיר בשנת 1967, והם מהווים 59% מכלל תושביה. כ- 44% מתושבים אלו הם יהודים (182,000 נפש) אשר היוו 39% מכלל היהודים בעיר. כ-56% מהתושבים באזורים שנוספו לעיר הם ערבים, והם היוו 98% מהאוכלוסיה הערבית בעיר.

בשכונות היהודיות שהוקמו בשטחים שנוספו לעיר לאחר 1967 התגוררו בסוף שנת 2004 כ- 147,400 יהודים: 39,500 ברמות אלון, 38,000 בפסגת זאב, 25,800 בגילה, 18,900 בנווה יעקב, 13,900 ברמת שלמה (רכס שועפאט) ו- 11,400 בתלפיות מזרח.

גידול של 50% באוכלוסיה היהודית בעיר העתיקה

בסוף שנת 2004 מנתה האוכלוסיה בעיר העתיקה 35,900 תושבים, לעומת 23,700 תושבים בשנת 1967. בשנת 2004 מנתה האוכלוסיה היהודית בעיר העתיקה 3,100 תושבים. בין 1967 ל- 2004 גדלה האוכלוסיה בעיר העתיקה ב- 50%. באותה תקופה גדלה האוכלוסיה המוסלמית ב- 57%, האוכלוסיה הנוצרית לעומת זאת הצטמצמה ב- 7%.