לשכת עורכי הדין מסכמת את עידן ברק

מושב בכנס לשכת עורכי הדין עסק (יום ג', 23.5.06), בנושא "בית המשפט העליון בעידן ברק". במושב השתתפו, בין היתר, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' מני מאוטנר, ד"ר אירית חביב ועוד. המתדיינים במושב, שיבחו את הנשיא ברק, שעומד לפרוש מבית המשפט העליון בספטמבר הקרוב, לאחר 28 שנות כהונה, אך לא נמנעו ממתיחת ביקורת על פעילותו על כס השיפוט.

אהרן ברק מונה לשופט בבית המשפט העליון בשנת 1978, מיד לאחר שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה. בשנת 1995 מונה לנשיא בית המשפט העליון, תפקיד בו הוא מחזיק עד היום.

במהלך כהונתו קבע ברק תקדימים מרחיקי לכת. בין היתר קבע בפס"ד בנק המזרחי, כי חוקי היסוד של מדינת ישראל הינם במעמד נורמטיבי של חוקה ולפיכך ניתן לבטל חוקים רגילים הסותרים את ערכיה של חוקה זו. עמדה זו זכתה לביקורת רבה מצד חוגים שונים ומיצבה את בית המשפט בהנהגת ברק כ"אקטיבסטי".

מנחת המושב, פרופ' גבריאלה שלו, המכהנת כנשיאת הקריה האקדמית בקריית אונו, סיכמה את כהונת ברק. שלו שימשה בעבר מתרגלת של ברק באוניברסיטה העברית. היא הרעיפה על ברק סופרלטיבים רבים והכתירה אותו כ- "אחד המנהיגים המשפטיים הבכירים בעולם".

"העליון פגע ביציבות המשפט"

צילום: פרופ' גבריאלה שלו

בדבריה הביעה פרופ' שלו הסתייגות חריפה מפסק הדין שניתן לאחרונה בפרשת ארגון מגדלי הירקות. "בפרשה זאת הוחמצה הזדמנות היסטורית להתוויית קווים ברורים לפירוש חוזים ולמתן כבוד לרצון הצדדים", אמרה. שלו, הנחשבת למומחית בעלת שם עולמי לדיני חוזים, הוסיפה כי "בית המשפט העליון שיבח והילל את הלכת אפרופים, הפוגעת בחופש החוזים וביציבות המשפט, והכל, לכאורה, בשם ערכים נעלים של אלטרואיזם".

ביקורת נוספת נשמעה מפיו של ד"ר הלל סומר, שהתמקד בדבריו במה שכינה: "קריסת המערכת המשפטית ביכולתה לתת פתרון מהיר לבעיותיהם של האזרחים". ד"ר סומר הביא כדוגמא לכך את פרשת יששכרוב, שבה ניתן אומנם פסק-דין מפואר, אולם נדרשו לבית המשפט העליון לא פחות מ-6 שנים לכתיבתו.

"פסק הדין הקשה בהסטוריה"

צילום: מפגינים נגד חוק האזרחות

תיאוריה מעניינת העלה עו"ד חסן ג'בארין, מראשי ארגון "עדאללה", שהירבה לעתור לבג"צ בתקופת ברק. לדברי ג'בארין, בית המשפט העליון בתקופת ברק ביצע "הערכה פוליטית", כי לא יצליח לקדם את המהפכה החוקתית, בד-בבד עם ההקפדה על שמירת זכויות
הפלשתינים בשטחים, ולכן החליט להקריב את נושא זכויות האדם בשטחים על מזבח זכויות האדם בתוככי הקו הירוק.

ג'בארין לא חסך את שבט לשונו, וביקר את פסק הדין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון בעניין חוק האזרחות. לדידו של ג'בארין, פסק דין זה הינו "פסק הדין הקשה ביותר בהיסטוריה של בית המשפט העליון בנושא זכויות אדם". עוד טען ג'בארין, כי קיים פער בין הרטוריקה של בית המשפט העליון לבין מבחן התוצאה. "הסעד הוא האקט החשוב", הזכיר ג'בארין, "וזה, במקרים רבים, אינו ניתן".

בית המשפט העליון שמרני

צילום: האמנם שמרני?

פרופ' מני מאוטנר, מאוניברסיטת ת"א, הצביע על השינוי ב"דימוי העצמי" של בית המשפט העליון בתקופת ברק". לא עוד התמקדות בפתרון סכסוכים, אלא מתן קביעות ערכיות והשתתפות במשחק הפוליטי". מאוטנר טען, כי שינוי זה נבע מאובדן ההגמוניה השלטונית של תנועת העבודה, שייצגה ערכים ליברליים. אובדן ההגמוניה יצר צורך בהתערבות בית המשפט העליון לצורך שמירת אותם ערכים.

מאוטנר הציע נקודת מבט מרתקת בנושא התערבות בית המשפט העליון בחקיקת הכנסת, כאשר טען כי התערבות זו מוליכה דווקא לבית משפט שמרני, בשל החשש מתגובת הציבור לביטול חוק של הכנסת. מאוטנר הציע לחדול מהתערבות זו לטובת מעמדו של בית המשפט.

העליון לא טיפל בזכויות חברתיות

צילום: הומלס

דר' אירית חביב דיברה על השילוב שעשה ברק בין תחומים שונים של המשפט, כאשר הכניס למשפט האזרחי נורמות מן המשפט הציבורי בתחום החובות הבין-אישיות. הרחבת חובות אלה נובעת, לדעת חביב, מרצונו של ברק לפתור את הקונפליקטים החברתיים במדינה, המהווים, בעיניו, בעיה קיומית. חביב לא נמנעה אף היא מלמתוח ביקורת על הסתייגותה אופן הטיפול של בית המשפט העליון בבעיית הזכויות החברתיות.