ההורים המכורים לסמים לא יקבלו את בתם בחזרה

אמא צורכת סמים מגיל 22 ומרצה עונש מאסר, אבא עבריין מועד שכבר לא מתעניין בגורלה של בתו הביולוגית - למשפחה כזו כנראה לא תרצה להיוולד. כך חשבה גם שופטת ביהמ"ש העליון כאשר דחתה (א', 21.5.2006) בקשת רשות ערעור של אם שבתה הוכרזה כבת אימוץ הביהמ"ש לענייני משפחה.

האם, צרכנית סמים קשים החל מגיל 22, בעלת עבר פלילי בתחום הסמים והרכוש המרצה כיום עונש מאסר בגין גניבה ושימוש בסמים אמורה להשתחרר בחודש פברואר 2007. האב אף הוא מכור לסמים ובעל עבר פלילי עשיר.

הפעוטה נולדה באוגוסט 2003 כשהיא מכורה לסמים ונזקקה לטיפול גמילה, משום שאימה צרכה הרואין במהלך ההיריון. באוקטובר 2003 הוכרזה הקטינה על-ידי בית המשפט לנוער כ"קטינה נזקקת" והועברה למשמורת שירותי הסעד ובהמשך הועברה למשפחה אומנת.

בדיון בבית המשפט לענייני משפחה בשאלת האימוץ, הוגשו חוות דעת שבחנו את מסוגלותם ההורית של הורי הפעוטה ונבדקו חלופות שונות שהוצעו על-ידי ההורים. בעקבות חוות הדעת מצא בית המשפט כי הורי הקטינה חסרי מסוגלות הורית בסיסית ואינם מסוגלים לדאוג כראוי לצרכי הקטינה.

ההורים ערערו על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בת"א, וביקשו לאפשר "אימוץ פתוח" אצל דודתה של הפעוטה, כך שהוריה יוכלו להיות עמה בקשר משפחתי קרוב. ערעורם נדחה, תוך שהשופטים מציינים את ההלכה כי "רק במקרים נדירים מוצדק לאפשר אימוץ פתוח, כאשר הדבר מתיישב עם טובת הקטין וצרכיו". בעניין זה קבע בית המשפט כי אימוץ פתוח אינו תואם את טובת הקטינה ולכן דחה את ערעורם.

השופטת ארבל דחתה את בקשת האם לערעור נוסף על החלטת ביהמ"ש לענייני משפחה, וקבעה כי חוות הדעת שהוגשו לביהמ"ש לענייני משפחה מהימנות עליה. כאשר מדובר בזוג הורים מכורים לסמים עם דפוסי התנהגות עבריינית, טובת הילד מחייבת את המשך האימוץ הסגור.