סיפור קפקאי ברשת "אופטיקנה"

הסיפור הבא נראה כאילו נלקח מאחד מספריו של הסופר האגדי פראנץ קפקא, אך אנא אל תטעו, לא מדובר בפראג של ראשית המאה הקודמת, כי אם במציאות הצרכנית של ישראל 2006.

לירן קלדרון, תושב ירושלים, חשק בסך-הכל ברכישת עדשות משקפיים. לצורך כך הוא סר לסניף אופטיקנה בקניון מלחה, שם רכש עדשות בסך 868 שקלים, מתוכם שילם כמקדמה 300 שקלים. עוד באותו היום, החליט לירן לבטל את העסקה, הוא הודיע לחנות על החלטתו וביקש לקבל את כספו בחזרה.

תחילה, לא הסכימה אופטיקנה כלל לבטל את העסקה עמו, משל ומדובר היה בחתונה קתולית, או לפחות עסקת טילים בינלאומית. בהמשך, לאחר דין ודברים, נאותה אופטיקנה לבטל את העסקה תוך שהיא מחייבת את קלדרון ההמום לשלם סכום צנוע של 149 שקלים "דמי ביטול". תמורת פרץ הנדיבות שגילתה רשת האופטיקה, נדרש הקונה לחתום על מסמך, לפיו אין לו ולא היתה לו כל טענה כלפי הרשת, מסמך עליו סירב לחתום.

קלדרון, לא ויתר על כספו שנלקח ממנו בשרירות לב, והגיש תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים. בכתב התביעה, טוען קלדרון, כי משהודיע על ביטול העסקה זמן כה קצר לאחר ההתקשרות אין כל הצדקה וזכות לנתבעת לעכב תחת ידה את דמי הקדימה או חלקם ובהשארת הכסף בידיה יש משום עשיית עושר ולא במשפט.

אופטיקנה, לא התבלבלה, וטענה בכתב ההגנה שהגישה, את הטיעון המוחץ הבא: "אופטיקנה הסכימה לבטל העסקה בניכוי דמי טיפול על-פי נוהלי אופטיקנה".

השופט, רפי שטראוס, שישב לדון בתיק, לא התרשם משום מה מטיעון זה וקבע כי "הנתבעת לא הצביעה על נזק כלשהו, ואף לא טענה שאותם "דמי ביטול" הינם פיצוי בעבור נזק כלשהו".

היות שכך, החליט השופט, כי על אופטיקנה להשיב למר קלדרון את כספו שנלקח ממנו ללא הצדקה וכן חייב את אופטיקנה לשלם 400 ש"ח הוצאות משפט.