הרשויות המקומיות מזהמות את הים

הדוח השנתי של עמותת "צלול" על מצב הים והנחלים בארץ מצביע על מספר מגמות של הפחתת זיהום, אולם המצב עדיין חמור וכמויות משמעותיות של זיהום מוחדרות למימי החופים, הן ישירות והן בעקיפין, באמצעות נחלי החוף. מזהמי הים הגדולים הם עדיין הרשויות המקומיות המזרימות שפכי ביוב לים.

כבכל שנה מפרסמת עמותת "צלול" לאיכות סביבה את הדוח השנתי העוסק באיכות המים בחופי ישראל ובנחלים הזורמים לים. הדוח הוכן על-ידי צוות מקצועי של העמותה בראשות המהנדסת הסביבתית גלי פלדבוי-קלינגר.

מנתוני הדוח עולה, כי כ- 75% מזיהום הים בישראל כיום, על-פי הערכות, מדובר בלמעלה מ- 150 מיליון קוב מי ביוב בשנה, נובע מהזרמת שפכי תעשיה ושפכים סניטאריים ישירות אל הים או דרך נחלים הנשפכים אל הים.

עוד עולה, כי רוב מוקדי ההזרמה הישירה לים פועלים בהיתר של הוועדה הבין-משרדית למתן היתרים להזרמה לים, אשר קמה על-פי חוק למניעת הזרמה לים ממקורות יבשתיים. בישראל כ- 75 גופים בעלי היתרי הזרמה של שפכים לסוגיהם אל הים ואל הנחלים.

המזהמים ביותר - אשדוד, הרצליה, עכו, נהריה ואיגוד ערים דן

חמשת הרשויות המזרימות את הכמויות הגדולות ביותר של שפכים לים הם: אשדוד, הרצליה, עכו, נהריה ואיגוד ערים דן לביוב המזרים לים בוצת ביוב. מקורות אלה הם גם המסוכנים ביותר היות והם עלולים להכיל פתוגנים, מתכות כבדות וכו'.

בצלול מציינים, כי חמשת המפעלים המזרימים את הכמויות הגדולות ביותר של שפכים לים הם: בתי הזיקוק בחיפה ואשדוד, חיפה כימיקלים, תלמה וגדות ביוכימיה.

בישראל 16 נחלים הזורמים לים התיכון. בעמותה מציינים, כי מצבם הנוכחי הקשה הוא תוצאה של הזנחה בת עשרות שנים. נחלים אלה נשפכים אל הים כאשר הם עמוסים במזהמים, מתכות כבדות, חיידקים ונגיפים ממקור צואתי, ובכללם מחוללי מחלות. יש שיפור בנחלים מבחינת הזיהום הכימי, המגיע מהתעשיה, אך הזיהום הבקטריאלי עדיין חמור מאוד.

בצלול מגדישים, כי בישראל כיום לא קיים תקן לקביעת איכותם הבקטריאלית של מי הרחצה בנחלים ובים. התקן המומלץ שנכתב ומיושם על-ידי משרד הבריאות לאיכות מי ים בחופי רחצה מוכרזים הוא משנת 1992 ואינו תואם את המדדים המקובלים בעולם המערבי. כמו כן, התקן אינו מעוגן בחוק או בתקנות, ונראה כי לא עבר עידכון מאז שחובר לראשונה.

"זיהום חמור במיוחד העולה מעל התקן המומלץ של משרד הבריאות נמצא בחוף זבולון בהרצליה, חופי גורדון ופרישמן בת"א וחוף ירושלים בבת-ים. לעומת זאת בחופי חדרה לא נמצא זיהום חמור כי אם זיהום בינוני בלבד".

כמו כן, רמות זיהום גבוהות במיוחד של תרכובת אורגנית בעלת רעילות גבוהה נמצאו בנמל חיפה, במעגנות עכו, מכמורת, הרצליה, ת"א ואשדוד. זיהום זה נובע מכלי השיט והמתקנים הימיים באזורים אלו.

בסיכומו, ממליץ הדוח להתחיל פעילות ציבורית אגרסיבית לקידום חקיקה מחייבת, בדמות תקנות, לאיכותם הבקטריאלית של מי ים בחופי רחצה. תקן מסוג זה חייב עידכון והתאמה מבחינת האינדיקאטור המיקרוביאלי והערכים המותרים, ויקטין את הזיהום הבקטריאלי בים בצורה ניכרת.