בעלי קלאבמרקט יוכלו להיות מיוצגים בחקירה

שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך, קבעה (א', 21.5.06) כי זימונם של בעלי הרשת הקורסת לשעבר, קבוצת בורוביץ'-מוזס-רוזן, לחקירה, בוצע בסמכות. אלשיך, החליטה כי החקירה תימשך וכי סמכויות החוקרים אינן מוגבלות. עם זאת קיבלה השופטת את בקשת הבעלים לשעבר, להיות מיוצגים במהלך החקירות על-ידי בא כוחם, וזאת בתנאי שלא יהיה בכך משום הפרעה כלשהי לחקירה.

רשת קלאבמרקט, שהיתה מהרשתות הקמעונאיות הגדולות בישראל, קרסה במפתיע בשנה שעברה בהותירה חובות של למעלה ממיליארד שקלים. בתום תקופה לא ארוכה בה היתה הרשת בהקפאת הליכים נמכרה קלאבמרקט לרשת המתחרה - שופרסל. חלק ניכר מהחובות כוסו מתמורת המכירה.

באוגוסט 2005 הורתה השופטת אלשיך על מינוי חוקרים שיחקרו את "הנסיבות אשר הובילו את חברת קלאבמרקט רשתות שיווק בע"מ לקריסה, וחשדות לכאורה בדבר פעולות שלא כדין אשר נעשו בחברה ערב קריסתה". לצורך החקירה היא מינתה את עו"ד אבנר כהן וגיורא הרטוג. החוקרים פירסמו לפני מספר חודשים דוח ביניים שמתח ביקורת חריפה על פעולותיהם של בעלי השליטה ברשת בטרם קרסה.

בראשית החודש הנוכחי הגישה קבוצת בורוביץ'-מוזס-רוזן, בעלי השליטה ברשת לשעבר, באמצעות בא כוחה עו"ד זאב שרף, לבית המשפט המחוזי בת"א, בקשה לפיה מתבקש בית המשפט לקבוע כי החוקרים שמונו לחקירת הפרשה, עו"ד אבנר כהן וגיורא הרטוג, הינם חסרי כל סמכות להמשיך בתפקיד זה, וכי הצווים שהוצאו על-ידי החוקרים והמזמנים את בעלי הרשת לחקירה בטלים מעיקרם. בבקשתה מתחה הקבוצה ביקורת נוקבת על דוח הביניים שפורסם על-ידי המבקרים.

בין היתר נטען בבקשה, כי "מהשתלשלות העניינים כפי שתוארה ותתואר עוד להלן, לא ניתן להימנע מן המסקנה העגומה כי החץ כבר נורה, המטרה סומנה, וכל שנותר עתה לחוקרים הוא לצייר את המעגל בדרך של איסוף מסמכים וראיות".

אשר על כן, ביקשו מבית המשפט שיורה כי: "משפקע צו הקפאת ההליכים כנגד החברה ולאחר שהסדר הנושים אושר כדין, לא מתקיימים עוד הטעמים שביסוד החלטת המינוי וממילא גם אין לחוקרים עוד כל סמכות". לחילופין, ביקשו הבעלים לשעבר של הרשת, כי באם יימשכו החקירות, הרי הם דורשים לאפשר להם להיות מיוצגים על-ידי עורכי דין במהלכן.

בהחלטתה (יום א') מדגישה אלשיך את עצם חשיבות הימשכות החקירה בפרשה: "מבחינת רבים מהנושים ישנה חשיבות רבה לעצם העובדה כי מתנהלת חקירה אשר תפקידה לחשוף מעשים אסורים שנעשו (אם נעשו) בחברה טרם קריסתה, להצביע על האחראים ולהוציא את האמת לאור".

השופטת מציינת כי חשיבות הימשכות החקירה חיונית לא רק למקרה ספציפי זה, אלא גם לשם העברת מסר במקרים פוטנציאליים עתידיים: "מן הראוי להעביר מסר, הן לנושים בהקפאות הליכים עתידיות והן לבעלי השליטה של אותן חברות כי להחלטה על חקירה יש נפקות מהותית".

בנוסף, קובעת השופטת כי "הסמכות להגיש תביעות כנגד נושאי המשרה קיימת גם קיימת, ואי לכך, יש מקום לחקירה שנועדה לברר אם יש מקום לכך". לדידה של אלשיך, באם הפרשנות המשפטית היתה שבהקפאת הליכים מסתיים הליך החקירה, היה הופך הליך זה ל"עיר מקלט עבור מנהלים שפעלו שלא כדין ומעוניינים לטשטש את העקבות באמצעות הקפאת ההליכים".

בעניין דוח הביניים שפורסם על-ידי החוקרים, קובעת השופטת כי לא היה לבעלי השליטה לשעבר להלין עליו שכן הוא נערך לבקשת בית המשפט, כדי לספק לנושים מידע בדבר החשדות האפשריים נגד בעלי השליטה. המסקנות שהובאו בדוח הביניים סוייגו בצורה ברורה ונאמר בהם כי אלו מסקנות ביניים בלבד שאין להסיק מהן מסקנות חד-משמעיות.

עם זאת, קיבלה השופטת את בקשתם של בעלי הרשת לשעבר, כי במהלך החקירות יהיו זכאים לייצוג על-ידי עורך דינם, כאשר השופטת קובעת כללים ברורים באשר לנוכחות עורך הדין בחקירות. בין היתר, ייאסר עליו להביע התנגדות לנושאים ולשאלות שיעלו בחקירה. באם יעבור הפרקליט על ציווי זה, הדבר יגרום להפסקת החקירה שתוכל להתחדש ללא נוכחותו. פרקליטם של בעלי הרשת יוכל להתנגד לשאלות רק מקום בו לא תהיה להן כל קשר לנושא החקירה.