כמחצית מהאנשים בגיל העבודה בישראל (בני 15 ויותר) אינם מועסקים החל מהרבעון הראשון של 2002. כך קובע מחקר שמפרסם בנק ישראל (יום א', 28 ביולי 2003) על שוק העבודה הישראלי. על-פי מחקר זה, 2.1 מיליון איש אינם מחפשים עבודה ו-255 אלף בלבד, פנו ללשכות התעסוקה. בנק ישראל מעריך, כי כ-600 אלף מתוך הלא-מועסקים, הם בני 65 ויותר.
כלכלני הבנק קוראים היום לממשלה לבצע שינוי במדיניות בשוק העבודה, וסבורים כי יש לבצע צעדים מיידיים להפחתת ההוצאה הממשלתית בתוצר לאורך זמן. עוד ממליצים לגדיל את משקלם של סעיפים מעודדי הצמיחה, כמו הפחתת המס על העבודה. על-פי הבנק המרכזי, על המדיניות הנדרשת לעידוד התעסוקה, לכלול צעדי מדיניות מקרו כלכליים, שתעורר את הביקוש לעובדים.
כדי להביא לכניסה מיידית של עובדים חדשים למשק, מציעים בבנק ישראל שלושה צעדים: צמצום מספר העובדים הזרים והקטנת כדאיות העסקתם. ייעול ההכשרה המקצועית וייעול מנגנוני השמת העובדים. בטווח הבינוני והארוך מציעים בבנק ישראל לממשלה, להביא לשלושה שינויים: שינוי במדיניות תשלומי ההעברה וההטבות הנלוות באופן שיגדיל את כדאיות היציאה לעבודה. שיפור הגישה למרכזי תעסוקה, באמצעות השקעה בתשתית ועידוד מרכזי תעסוקה אזוריים. שיפור מערכת החינוך, תוך מתן עדיפות לאוכלוסיות חלשות.
המחקר של בנק ישראל מתפרסם יומיים לאחר פרסום תוכנית כלכלית לתקציב 2003, על-ידי האוצר. תוכנית המציעה בעיקר לקצץ והרבה - גם במוקדים אותם מגדירים כלכלני בנק ישראל, כקריטיים לחידוש הצמיחה, בראשם החלטה על קיצוץ חד במספר לשכות התעסוקה, בפעילות ההכשרות המקצועיות ותחילת הדיונים לקראת קיצוץ נרחב במשרד החינוך.
בבנק ישראל מעריכים, כי כיום מהווה מספר העובדים הזרים בישראל, כ-13% מכח העבודה. יש על-פי הבנק, לשפר את האכיפה של הגבלת מספר העובדים הזרים: קודם כל לגבי השוהים הבלתי חוקיים, ובהמשך תוך צמצום מספר ההיתרים. כמו כן קרא היום בנק ישראל, להביא להגדלת עלות העסקת עובדים זרים, באופן שיאפשר לעובדים הישראלים להתחרות בהם, בתנאים שווים או מועדפים, על-ידי הטלת אגרות על מעסיקיהם.
בבנק מציינים, כי משקלם של אלה שאינם עובדים בישראל, גבוה באופן משמעותי מזה שבמדינות המפותחות. זאת בשל שיעור ההשתתפות נמוך יחסית: היחס בין הרוצים לעבוד, מועסקים ומובטלים, לאוכלוסייה בגיל העבודה. פער בולט במיוחד שנרשם בשיעורי ההשתתפות, בולט על-פי בנק ישראל, בעיקר בקרב בעלי השכלה נמוכה.
בבנק גם קוראים לשינוי הדרגתי במבנה קצבאות הילדים, כך שתוספת הקצבה עבור כל ילד נוסף תגדל פחות מאשר במצב הנוכחי. הבנק קורא לבחון אפשרות של מיסוי הקצבאות; שינויים בחוק שכר המינימום, שיכלול את כל רכיבי השכר שאינם החזרי הוצאות או גמול על עבודה נוספת, שינוי כללי העדכון של שכר המינימום ואכיפתו היעילה; התערבות ממשלתית מוגבלת בסיוע לעסקים במצוקה ובסיוע לעסקים קטנים.
על צעדים אלה, אומרים בבנק, לכלול שילוב של שינויים מאקרו כלכליים עם צעדים לשיפור יכולת ההשתלבות בשוק העבודה של אנשים שאינם מועסקים. הבנק ממליץ לשנות את מבנה הקצבאות, כך שיוקטן הקיזוז הקיים היום מקצבתם של פרטים הבוחרים לצאת לעבוד.
כלכלני הבנק מסבירים, כי את ה"מתכון" שהם מציעים, כבר הוכיחו כמוצלח במהלך בשנות התשעים במרבית המדינות המפותחות. מדובר במדינות אירופיות ומדינות בארה"ב, שהפעילו מדיניות ממוקדת לעידוד התעסוקה באמצעות שינויים מבניים. מדובר בכלים כמו: חיזוק ההכשרה המקצועית, הפחתת תשלומי המעסיק לביטוח לאומי, סבסוד ישיר של השכר למועסקים חדשים, וסיוע בתהליך חיפוש העבודה. בישראל לא הופעלו עד כה תכניות דומות. ועדת תמיר המליצה בשנת 2001 על ביצוע תכנית ניסיונית דומה, אך עד כה היא לא יושמה.
חשיבות גדולה מייחסים בבנק, לצורך בשילוב מעסיקים פוטנציאליים, בקביעת תחומי ההכשרה המקצועית, תכניה ועריכתה. בבנק קורים לעודד הכשרות פנים מפעליות. בנוסף, מליץ הבנק, לתמרץ את ספקי ההכשרה המקצועית, בהתאם למידת ההצלחה בהשמת העובדים ולשלב את תפקידי ההכשרה וההשמה תחת קורת גג אחת, כפי שנעשה בתכניות שהופעלו במדינות אחרות.
בבנק ישראל מדגישים עוד, את הצורך בשיפור מערכת החינוך באוכלוסיות החלשות. בבנק אומרים, כי יש לפעול להקטנת מספר התלמידים בכיתות, להארכת שעות הלימודים, לתגמול מורים בהתאם להישגי תלמידיהם ולהתוויית מדובר בצורך בתכנית ליבה משותפת לכל מסגרות החינוך, שתתמקד בתחומים חיוניים להצלחה בשוק העבודה. בנוסף קורא בנק ישראל, להרחיב את היקפן של תכניות השלמת לימודים למבוגרים, על מנת לאפשר למועמדים נוספים להצטרף לתכניות של הכשרה מקצועית ובכך להקל על השתלבותם במקומות עבודה.
בבנק סבורים, כי הידוק המשמעת הפיסקלית שיתבטא בירידת שיעור גירעון הממשלה ויחס החוב הציבורי לתוצר, יתרום לירידת הריביות הארוכות ויאפשר גם ירידה בריביות הקצרות. בבנק ישראל מצפים כי צעדים אלה, יביאו לגידול ההשקעות במשק וקוראים לממשלה, להרחיב את התעסוקה באמצעות בסקטור העסקי.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה