חומר למחשבה: עיקור וסירוס

תירוצים להשמנה...

תזונה נכונה ומאוזנת אין שום סיבה להשמנה. גם כלבות שלא עברו ניתוחי עיקור, ישמינו אם יאכילו אותן יתר על המידה ולא יעניקו להן את הפעילות הנחוצה.

זכרים מסורסים עשויים להיות פחות תוקפניים, נטייתם לברוח מהבית עשויה לרדת

שאלה שנראה כי הדעות עליה עדיין חלוקות, אם כי בעיקר בקרב בעלי הכלבים ולא בקרב וטרינרים רבים, היא האם כדאי לעקר ולסרס את חיות המחמד, או "לתת להם צ'אנס להיות הורים". האם מדובר במעשה אכזרי או במעשה הומאני? והאם באמת מדובר בניתוח אשר בסופו של דבר מאריך את חיי הכלב או החתול?

באגודת צער בעלי חיים בת"א מדגישים, כי הבעיה העיקרית אתה מתמודדים כל העוסקים ברווחת בעלי חיים היא ריבוי היתר של חיות מחמד. כלבה או חתולה אחת, המתרבה באופן לא מבוקר, יכולה להמליט פעמיים בשנה. בתוך מספר שנים, ימליטו היא וצאצאיה עשרות אלפי גורים, כך אומר דובר האגודה, גדי וינטר. ידוע, כי פיקוח על האוכלוסיה של הכלבים והחתולים מסייע בכך, וזאת גם לרווחתם של חיות המחמד שלנו.

לענות על כמה שאלות ניצחות

ד"ר טטיאנה קסטנר, מנהלת המרפאה הוטרינרית באגודה המיישמת את שיטת ניתוחי הגורים בהצלחה, ענתה ל -Nfc על כמה שאלות בנוגע לאמונות ודעות שונות על תוצאות העיקר והסירוס ועל השפעתם על בעלי החיים שלנו, כולל אופיים ו.. גזרתם.

השמנה - עם תזונה נכונה ומאוזנת וכמו כן פעילות נכונאין שום סיבה להשמנה. גם כלבות שלא עברו ניתוחי עיקור, ישמינו אם יאכילו אותן יתר על המידה ולא יעניקו להן את הפעילות הנחוצה.

שינוי בהתנהגות הכלב/באופי - לנקבה אין כל שינוי בהתנהגות ולזכרים, שינוי לטובה: הם עשויים להיות פחות תוקפניים, נטייתם לברוח מהבית עשויה לרדת וכך גם נטייה לרדיפה אחרי כלבות מיוחמות.

בעיקר, דברי ד"ר קסטנר, מבטיחים עיקור/סירוס חיים שקטים יותר ומאושרים לכלב ולבעליו. סירוס זכר מונע את גדילת בלוטת הפרוסטטה בגיל מבוגר וכאמור מפחית את תוקפנות הכלב.

לפחות שתהיה אמא פעם אחת...?...

באוגדת צער בעלי חיים מסבירים, כי יש החושבים שעדיף לאפשר לכלבה או לחתולה להמליט פעם אחת לפני ביצוע עיקור. "זו הייתה הדעה המקובלת עד לפני כמה עשורים. מאוחר יותר נמצא שעיקור לפני הבגרות המינית תורם לבריאות בעלי החיים המנותחים ומאריך את חייהם, והגיל המומלץ לניתוח היה קרוב לבגרות, כלומר גיל 6-8 חודשים. במקרים רבים הבגרות מוקדמת יותר, בעיקר בחתלתולות היכולות להתעבר כבר בגיל 4 חודשים. בעיה זו הביאה לכך שבשנות השמונים החלו לבצע ניתוחי עיקור וסירוס כבר בגיל 6-8 שבועות".

ישנם רופאים שאכן העלו חשש מפני השפעות ארוכות טווח של עיקור בגיל צעיר. חשש זה הוביל לביצוע מחקרים רבים בהם נבדקו עשרות אלפי כלבים וחתולים שנותחו בגיל צעיר. מחקרים אלה חזקו את הידע לגבי התרומה של עיקור וסירוס לפני הבגרות לבריאות בעלי החיים והראו שאין הבדלים בין עיקור בגיל 6-8 חודשים לבין עיקור בגיל 6-8 שבועות. ממצא נוסף התייחס לניתוח עצמו. עיקור גורים צעירים קל יותר למנתח, וחשוב מזה, לגור עצמו- הניתוח קצר יותר וההתאוששות מהירה בהרבה. שעה קלה לאחר סיום ניתוח של חתלתולה בת 8 שבועות- היא כבר אוכלת ומשחקת.

נידונים למוות

המודעות ליתרונות הרבים שבגידול חיות מחמד גדלה משנה. למרות זאת, מספר הבתים והמשפחות המעוניינים לאמץ כלב או חתול אינו מתקרב למספר בעלי החיים הזקוקים לבית. מנתונים שמוסרת אגודת צער בעלי חיים עולה, כי רק 25% מבעלי החיים הנטושים יזכו לבית חם אוהב ואחראי, השאר נידונים למוות. בעבר המצב היה קשה יותר ורק 10% מהנטושים זכו לפרק ב' מוצלח בחייהם. אומר ויטנר: "בלי פיקוח על התרבות חיות המחמד, אגודות לרווחת בעלי חיים בארץ ובעולם ייאלצו להמשיך ולהמית מיליוני כלבים וחתולים בכל שנה. עיקור וסירוס בעלי חיים אלה הנה הדרך היעילה ביותר להקטין את מספר בעלי החיים המתים מחוסר בית וטיפול. היום כמעט כולם מודעים לחשיבות העיקור והסירוס. מלבד צמצום ריבוי היתר, ניתוחים אלה משפרים את בריאות חיות המחמד ומאריכות את תוחלת החיים שלהן, וכמובן מקלים על הבעלים, שאינם צריכים להתמודד עם בעיות הייחום ועם מציאת (או אי מציאת) בתים מאמצים לגורים.

רוב האגודות לרווחת בעלי החיים מקפידות על עיקור החיות הנמסרות לאימוץ. יש אגודות בהן מבוצעים הניתוחים במקום ויש המפנות את המאמצים לעיקור במרפאות וטרינריות שונות. בעמותו מסוימות מחייבים את האנשים אשר מבקשים לאמץ כלב או חתול לסרס או לעקר אותם, ומפנים אותם לרוב לווטרינרים אשר פועלים בשיתוף עם האגודות והעמותות ועושים זאת בעבור תשלום סמלי בלבד. בארצות הברית באגודות שמסרו חיות לאימוץ והחתימו את המאמצים על התחייבות להביא אותן לניתוח עיקור, בוצע מעקב שגילה כי כשליש מהבעלים אינם חוזרים כדי לבצע את הניתוח. כלבה או חתולה אחת, שלא עוקרה, יכולה תוך שנים ספורות להמליט גורים שימלאו את המכלאות.

כאמור יותר ויותר עמותות עוברות למדיניות של עיקור וסירוס כל חיית מחמד לפני מסירתה למשפחתה החדשה. "רק אגודות לרווחת בעלי חיים הנוקטות במדיניות של עיקור וסירוס כל בעל חיים לפני מסירתו לאימוץ יכולות להיות בטוחות שלא יתרמו לריבוי היתר של חיות המחמד", דבריו של ויטנר.

עיקור וסירוס בגיל צעיר

תוצאות המחקרים הביאו לכך שמאז 1991 ארגונים לרווחת בעלי חיים וכן ארגונים וטרינריים שונים ממליצים על עיקור וסירוס בגיל צעיר. במקומות בהם הנהיגו את העיקור בגיל צעיר, ירד מספר הכלבים והחתולים שהומתו. עיקור בגיל צעיר, לפני הבגרות המינית, נותן לאגודות לרווחת בעלי חיים יתרון משמעותי באפשרות לעקר לפני מסירה לאימוץ ומקטין את הצורך בהתמודדות עם ריבוי היתר של חיות מחמד. הקטנת ריבוי היתר חוסכת חיים ומשאבים.

יש המציעים לכלול את העיקורים בתכנון הטיפול לגור, עם החיסונים, לפני הבגרות המינית. פעולה זו תמנע הריונות לא רצויים וכן תקטין את הסיכוי לסרטן בלוטות החלב או מחלות הערמונית בעתיד. עד כה אימצו אגודות רבות את הטכניקה של עיקור וסירוס מוקדמים, על כל יתרונותיה: איגוד הרופאים הוטרינרים באמריקה, הארגון הווטרינרי הקנדי, האגודה ההומאנית באמריקה, אגודת צער בעלי חיים בישראל, תל אביב ועוד. המתנגדים העיקרים לטכניקה זו הם אלה שלא ניסו אותה. רופאים וטרינרים וארגונים שהתנסו בביצוע ניתוחי עיקור וסירוס של כלבים וחתולים בגיל צעיר מעדיפים להמשיך במדיניות זו בזכות היתרונות הרבים לפרטים המנותחים ולאוכלוסיית חיות המחמד כולה.

בעלי חיות מחמד ורופאים וטרינרים המעוניינים לקבל פרטים נוספים מוזמנים לפנות אל אגודת צער בעלי חיים בישראל- ת"א.

שירות חינם

השרות הוטרינרי של עיריית תל אביב-יפו פועל גם כן לצמצום קצב התרבות החתולים חסרי הבית בדרך של עיקור וסירוס.

לקבלת השירות יש לפנות בכתב למחלקה הוטרינרית, רח' הורקנוס 18, או בפקס 5217927 בצירוף: שם, מספרי טלפון (בית ונייד), כתובת מדויקת של נקודת ההאכלה, שעות האכלת החתולים ומספר החתולים המשוער.

זמן ההמתנה: כ- 30 ימי עבודה, אז יגיעו עובדי העיריה לאסוף את החתולים כדי לעקר/לסרס ויחזירו אותם למקומם עם תום התהליך.

השירות ניתן ללא תשלום לתושבי העיר.