כג' אייר התשס"ו
21/5/06
משמעות יום ירושלים ויום העצמאות
א. ביום ה' באייר נהוג לחגוג את הקמת מדינת ישראל. ביום כח' באייר נהוג לחגוג את יום שחרור ירושלים העתיקה בכלל, והר הבית בפרט, משלטונות ירדן.
ב. נשאלת השאלה, האם יש מקום לחגוג אירועים אלה, ואם כן, איזו משמעות יש לתת לחגיגות אלה.
ג. התשובה לשאלה הנ"ל, תלויה, כמובן, בשואל. הואיל ואני הוא השואל, לכן עלי להגדיר את עצמי.
ד. אני רואה עצמי כיהודי, בן לעם היהודי ההיסטורי. הדבר אשר ייחד את העם היהודי ההיסטורי, במשך כל שנות קיומו, הוא האמונה באל אחד מופשט(מונותיאיזם), וקיום תורה ומצוות. במשך השנים התפשט המונותיאיזם בכל העולם, והפסיק להיות ייחודי לעם היהודי. לכן, הדבר היחיד המייחד את העם היהודי, במשך מעל 3,000 שנה, הוא קיום תורה ומצוות. עובדה היסטורית היא כי מי שהפסיק לקיים מצוות התבולל ונעלם מקרב העם היהודי (עשרת השבטים, המתייוונים, ושאר המשומדים בכל הדורות). מכאן שאני רואה עצמי קודם כל כאדם המקבל על עצמו, ומשתדל כמיטב יכולתו, במידה זו או אחרת של הצלחה, לקיים מצוות. כל שאר התארים שיש לי, כגון: יליד העיר נתניה, תושב העיר ירושלים, אזרח מדינת ישראל, אדם המתגורר במזרח התיכון שביבשת אסיה, הינם שוליים.
ה. הואיל וישנן מצוות אשר ניתן לקיימן רק אם קיימת קבוצת אנשים יהודים, והואיל ובמערכת המצוות קיימת חובה לדאוג ולעזור לרעים ולאחים בתורה ובמצוות, לכן ההשתדלות להמשך קיומו של העם היהודי הינה ערך דתי, ולא רק ערך חברתי, ערך הנובע מכך שהאדם הוא ייצור חברתי מטבעו.
ו. מכאן, שכל שאלה או נושא אשר עלי לבחון, צריכים להבחן מבחינת השלכותיהם על המשך קיומו של העם היהודי, יהודי- כפי שהוגדר לעיל.
ז. כאן אנו חוזרים לשאלה הראשונה שהוצגה לעיל. ננסה לבחון האם הקמת מדינת ישראל, והאם שחרור ירושלים, תרמו לחיזוק שמירת תורה ומצוות בקרב האנשים הקרויים יהודים, בארץ ישראל בפרט, ובעולם כולו, בכלל. או המלים אחרות, האם אירועים אלה תרמו להמשך קיומו של העם היהודי.
ח. הקמת מדינת ישראל ושחרור ירושלים במלחמת ששת הימים
ח.1. מדינת ישראל הוקמה ע"י אנשים הקרויים יהודים, אשר שאפו להקים מדינה חילונית, מערבית, המנותקת מהתרבות של העם היהודי ההיסטורי. למעשה, שאיפת מקימי המדינה, היה ליצור "יהודי" חדש, או במלים אחרות, עם חדש, אשר ייקרא "עם ישראלי", אשר ההיסטוריה הרלוונטית לגביו, מתחילה מתחילת הציונות, באמצע המאה ה-19, והדבר המקודש בעיניו הוא השואה. הדבר קבל ביטוי בפעולות לחילון העולים החדשים שהגיעו למדינת ישראל.
ח.2. גם בימינו, פועלים, הנהגת המדינה בממשלה ובכנסת, מערכת המשפט, ואמצעי התקשורת, להטיף, לחנך, ולבצע שטיפת מח, במטרה להגביר את החילון בקרב היהודים, וליצור עם ישראלי חדש, אשר הקשר, בינו לבין העם היהודי ההיסטורי, הינו מקרי בלבד.
ח.3. עלינו להיות מודעים לכך כי אנו מצויים במלחמה קשה על המשך קיומנו כעם יהודי היסטורי, כפי שהוגדר לעיל. מלחמה זו אינה גובה קורבנות בגוף, אלא קורבנות בנפש. זו, למעשה, מלחמת תרבות בין מיעוט של בני העם היהודי ההיסטורי, לבין מיעוט של בני העם הישראלי החדש, על נפשם של רוב היהודים במדינת ישראל, אשר אמנם אינם שומרים תורה ומצוות, אך עדיין הם בעלי מסורת ותרבות יהודית, במידה זו או אחרת.
ח.4. מדינת ישראל, ככל מדינה אחרת בעולם, הינה מסגרת בלבד, בה חיים אנשים מסוגים שונים, ביניהם, יהודים. המדינה כמסגרת, הינה אי רלוונטית מבחינה דתית. הדבר הרלוונטי הוא הנעשה בתוך מסגרת זו. הדבר דומה לבית ספר, הכולל מבנה, מנהל, מזכירות, מורים, תקציבים וכדו'. בית הספר יכול להיות מסגרת חיובית אם מלמדים שם דברים המוגדרים על ידינו לחיוביים (וזו הגדרה סובייקטיבית), והוא יכול להיות מסגרת שלילית, אם מלמדים שם דברים שליליים. לכן אין מקום לומר, כי מדינת ישראל היא חיובית או שלילית.
ח.5. אמנם הקמת מדינת ישראל אפשרה עצמאות מדינית לאזרחיה, הכוללים יהודים, אולם ממתי עצמאות מדינית כשלעצמה, בעם היהודי, הייתה ערך דתי?
ח.6. במלחמת ששת הימים כבשנו ושחררנו שטחים נרחבים בארץ ישראל, ארצו של העם היהודי. ממתי היקף השטח כשלעצמו המצוי בשליטת יהודים, היווה ערך דתי בעמנו? הרי בימי ירבעם השני מלך ישראל, ועזיה מלך יהודה, שלטנו על שטחים גדולים יותר מאשר בימי ממלכת דוד ושלמה, והדבר לא גרם לעמוס הנביא לשבח את מדינת ישראל ומדינת יהודה על כיבושיהם, אלא להיפך.
ח.7. לעומת זאת, הן בתקופת מלחמת השחרור, והן בתקופת מלחמת ששת הימים, שאפו מדינות ערב להרוג ולגרש יהודים החיים בארץ ישראל, ולשמחתנו הצילנו הקב"ה. על זאת יש מקום ואף מצוה לשמוח ולהודות לה'.
ט. מסקנה: ביום העצמאות עלינו לשמוח ולהודות לה', לא על עצם הקמת מדינת ישראל, אלא על הצלתנו מאויבנו. עלינו לשמוח כי זכינו לחיות ולקיים מצוות בארץ אבותינו, כי זכינו להתפלל במקומות המקודשים לעמנו, ועלינו להתפלל לה' כי יעזור לנו להקים מדינה יהודית אמיתית לעם היהודי ההיסטורי.
כתב: יגאל גיל
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה