חשיפה: הקומבינה המסריחה של פינוי הזבל

ריח נורא אופף בימים האחרונים את השכונה הצמודה לתחנת הרכבת בחדרה. התושבים והנוסעים, שפקדו את תחנת הרכבת בחדרה, סתמו את האף ובקושי הצליחו לנשום. הם לא ידעו שהסיבה לכך נמצאת להם ממש מתחת לאפם.

תחקיר שערך "השבוע בחדרה" מגלה, כי מתחת לאפם של תושבי חדרה וציבור הנוסעים ברכבת נמצאת מזבלה מסודרת בתוך מכולות. בשבוע שעבר, באחד מימי השרב הראשונים, היה ממש קשה להתעלם מהסירחון שהפיצו המכולות הנמצאות מול תחנת הרכבת. "הייתי בדרך לעבודה בתל אביב, הגעתי לתחנת הרכבת וכמעט הקאתי את נשמתי", סיפרה דורית לוי, תושבת חדרה.

תושבי שכונת הקנטרי קלאס הסמוכה התלוננו אף הם על סירחון לא ברור בעל ריח כימי. "אנחנו מריחים בחודשים האחרונים, במיוחד כשחם, ריח כימי חריף, משהו לא ברור, וזה לא ביוב. כשהסתכלתי מחלון הבית שלי, ראיתי משאיות עמוסות נכנסות למסוף הזה והבנתי מיד במה מדובר", סיפר בזעם שאול אברהם, תושב השכונה.

מי שמגיע לתחנת הרכבת אחרי השעה שבע בבוקר יכול לראות משאיות רבות נכנסות עם מכולות מלאות, ומנוף עצום מוריד מהן את המכולות. פנינו ל"רכבת ישראל" במטרה לבדוק במה מדובר, ושם שלחו אותנו לקבל הסברים אצל נתי ימיני, האחראי על הפיתוח העסקי ומנהל חטיבת המטענים של "רכבת ישראל". בתגובה לדברים, מסר ימיני את התגובה הבאה: "אנחנו מפעילים כחלק מהפעילות העסקית של הרכבת את המסופים השונים בחדרה. מי שרואה את המכולות הירוקות המגיעות למסוף, בתחילת היום מגיעות המכולות עם הרכבת מלאות בחול לבנייה שנאסף במישור רותם שבדרום. במהלך היום המכולות חוזרות מלאות באשפה ביתית למישור רותם לאתר הטמנה". לשאלה מדוע פעילות זו נעשית דווקא בחדרה ולא בתחנות אחרות שאינן קרובות לשכונות מגורים, השיב ימיני כי המסוף בחדרה פעיל כבר כמה שנים, ובכל מקרה "לא צריך היתרים מיוחדים, אני כפוף לתקנון מסילות הברזל".

שאול, תושב השכונה הצמודה, סיפר כי זכר שהיה במקום מסוף פעיל לפני שנים אחדות. "אני זוכר שלפני ארבע שנים היו מעבירים במכולות כל מיני חלקי ריהוט ואופניים, אבל זה ממש לא הפריע לנו. עכשיו, בנוסף לכמות הרכבות שהוכפלה, ועוברות כאן יותר מ-400-300 רכבות, מדוע אנחנו צריכים לסבול גם מהזבל ברכבת?", הוא שואל.

איך בדיוק עובד "הפרויקט המסריח"? בעקבות המחסור העצום בחול הוקמה ועדה במשרד התשתיות למציאת פתרון דחוף לאתרי הבנייה השונים בארץ. הפתרון נמצא במישור רותם שבנגב. לפני שנה זכתה במכרז חברת "עמית" להעביר חול לבנייה באמצעות מכולות מיוחדות לרכבת מהנגב לאזור חדרה ונתניה. לפני ארבעה חודשים החליטו בחברה שחבל לחזור לדרום עם מכולות ריקות, והסכם שנחתם עם חברות האשפה המקומיות הביא להעמסת כמויות אדירות של אשפה על המכולות. האשפה מגיעה מתחנות מעבר שהוקמו באזור תל מונד ובאזור התעשיה הצפוני של חדרה. לדוגמה, כל הזבל המועמס על המשאיות במזבלה של חברת ירא"ב באזור התעשיה של חדרה, מתנקז למסוף המכולות בתחנת הרכבת בחדרה, בדרכו למטמנה אי שם ליד דימונה.

"הפרויקט הוא ברכה למדינה", אומר ימיני ומוסיף: "יש מקום אחד מוסדר שבו כל הרשויות אוספות את הזבל ומשתמשות ברכבת כדי להעביר אותו". רצינו לבדוק את ה"ברכה" שניתנה מהגופים המוסמכים, ובדקנו האם הגופים האמונים על שמירה על איכות הסביבה באזור חדרה מודעים למזבלה שצצה ברכבת. פנינו לאיגוד ערים לאיכות הסביבה, ושם, כמה מפתיע, לא ידעו על מה אנחנו מדברים. גלוריה אפרתי מאיגוד ערים לאיכות הסביבה היתה די מופתעת מהעניין והשיבה: "אנחנו נבדוק את הפרשה לעומק ונתייחס אליה בשיא הרצינות, האם יש להם כל האישורים המתאימים. אנחנו נדאג ונפעל לסילוק המפגע".

במשרד לאיכות הסביבה נאמר לנו כי בעקבות פנייתנו נבדק כעת הנושא ונפתחה חקירה בנושא. פקחי המשרד בודקים האם העברת הפסולת לתחנת הרכבת מבוצעת על-פי ההנחיות. מנהל המחוז במשרד לאיכות הסביבה, ראובן רוברט, מוסיף כי "כבר בשבוע הבא ייערך שימוע לחברת ירא"ב, שהיא האחראית על איסוף האשפה באזור חדרה".

בעיריית חדרה התנערו מהנושא, וגם הם לא ממש הבינו במה מדובר. בעיריה מסרו כי קבלן המשנה האוסף את האשפה בעיר, חברת ירא"ב, הוא האחראי לפעול על-פי הנהלים של המשרד לאיכות הסביבה, וניתנה הנחייה לקנוס את החברה אם תהיה חריגה מהנהלים.

מחברת ירא"ב נמסר בתגובה: "החברה פועלת באישור כל הגורמים, והעיקר הוא שהאשפה מגיעה בסופו של דבר למטמנה מאושרת. האשפה משונעת ממקומות רבים בארץ, לא רק מחדרה".

"עוד מעט יגיעו יולי ואוגוסט, ואנחנו לא נוכל לעמוד בריחות הללו שהם כבר עכשיו בלתי נסבלים. אין לי מושג מה נעשה. כנראה שאם לא יימצא פתרון, נתחיל בהפגנות המוניות, נציק שוב למשרד לאיכות הסביבה ונעשה הכל כדי שהמזבלה לא תהיה ליד הבית", סיכם אברהם.