השר ישי: להצמיד הקיצבות למחיר הלחם

אליהו ישי:

מאחר שהחלופה המצומצמת קולעת יותר לאוכלוסיית היעד, ומאחר והעלות התקציבית היא הנמוכה ביותר מכול החלופות מומלץ לאמצה

סגן ראש הממשלה ושר התמ"ת הגיש (יום ד') לממשלה הצעת החלטה בדבר מניעת פגיעה בשכבות חלשות עקב ייקור מוצר צריכה בסיסי - הלחם. השר אליהו ישי מציע להטיל על שר הרווחה לתקן לאלתר את חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה כך שלקצבאות הבטחת הכנסה, זקנה ונכות יתווסף מדי חצי שנה סכום אשר יגלם את העלייה בהוצאה החודשית לנפש, וזאת כפיצוי על ייקור מוצר צריכה בסיסי - הלחם.

שר התמ"ת מציין כי מאחר שהלחם הינו מוצר צריכה בסיסי ועליית מחירי לחם פוגעת ישירות באוכלוסיה החלשה, ששיעור ההוצאה שלה על מזון, לרבות לחם בפיקוח, הינו גבוה יחסית לשאר האוכלוסיה, בחנו כלכלני משרד התמ"ת מנגנונים חלופיים למניעת פגיעה באותה אוכלוסיה.

לדבריו, כלכלני המשרד מציעים שלושה שלבים: א. פיצוי כספי ישיר לקצבאות; ב. ביטול המע"מ על מחיר הלחם בפיקוח; ג. סבסוד ישיר של היצרנים בגין עליית מחירי לחם.

פיצוי כספי ישיר לקצבאות - הואיל ומטרת היעד היא לפצות עד כמה שניתן אוכלוסיה חלשה המסתייעת בתשלומי הביטוח הלאומי בלבד, יקבע מנגנון זה כי מדי חצי שנה יתוסף לקיצבות מסוימות שייקבעו, סכום כספי המגלם את הייקור במחיר הלחם, במונחי הוצאה חודשית לנפש.

גם במנגנון זה נבחנו שתי חלופות: החלופה הראשונה, הנקראת גם "החלופה המורחבת", מציעה כי הפיצוי יינתן למקבלי קצבת ילדים אשר להם 3 ילדים או יותר, להורה יחיד המקבל גמלת הבטחת הכנסה או דמי מזונות, למקבלי קצבת זקנה ולמקבלי קצבת נכות. בהתאם לתחשיב שנערך, יינתן הפיצוי ל-858 אלף משקי בית והעלות התקציבית תסתכם ב-20.4 מיליון ש"ח לשנה (בגין עליה של 7.11%);

החלופה השנייה, הנקראת גם "החלופה המצומצמת", מציעה כי הפיצוי יינתן למקבלי גמלת הבטחת הכנסה, מקבלי קצבת נכות ומקבלי קצבת זקנה. בהתאם לתחשיב הפיצוי יינתן ל-616 אלף משקי בית והעלות התקציבית תהיה 12.5 מיליון ש"ח לשנה (בגין עליה של 7.11%).

יצויין, כי מאחר שהתמ"ת מתעתד להפחית בצו את מחירי הלחם בשיעור של כ-4%, כך שעליית המחיר האחרונה תסתכם בשיעור של 3% (במקום 7.11%) - העלות התקציבית של פיצוי תהיה כדלקמן: בהתאם לחלופה המורחבת - 8.6 מיליון ש"ח לשנה; בהתאם לחלופה המצומצמת - 5.3 מיליון ש"ח בשנה.

ביטול מע"מ - תחשיב שערכו כלכלני משרד התמ"ת מצא כי הפחתת שיעור המע"מ על מחירו לצרכן של הלחם בפיקוח, יביא לאבדן הכנסות של 87.3 מיליון ש"ח לשנה.

סבסוד יצרנים - התחשיב מצא כי סך כל הסבסוד שיינתן ליצרני הלחם בפיקוח יעמוד על 29.7 מיליון ש"ח לשנה.

במשרד התמ"ת טוענים כי לאחר שנבחנו כל החלופות שלעיל, מוצע לאמץ את מנגנון הפיצוי לקיצבות הבטחת הכנסה, זקנה ונכות (החלופה המצומצמת) משלושה טעמים:

א. העלות התקציבית של סבסוד באמצעות ביטול המע"מ, גורמת לאובדן תקציבי גבוה למדי.
ב. שיטת סבסוד היצרן גורמת לפער בין מחיר שוק של המוצר לבין עלות יצור המוצר, הגורר ייצור בכמויות עודפות, לבזבוז ולשימוש במוצר שלא למטרתו המקורית.
ג. שיטת פיצוי דרך קיצבות מתמקדת יותר באוכלוסיות העניות, עניינה סבסוד הנצרך לעומת סבסוד המצרך ולכן עדיפה שיטת פיצוי זו. יודגש, כי מידת הכיסוי של האוכלוסיה הענייה אינה מלאה לגמרי, וזאת מאחר שאין במדינת ישראל פילוח לפי נתוני הכנסה משפחתית.
ד. פיצוי לפי החלופה המורחבת מעניקה פיצוי יתר לכ-396 אלף משפחות ועלות יתר תקציבית של 11 מיליון ש"ח לשנה אולם היא גם מונעת פיצוי מכ-150 אלף משפחות (משפחות עובדות עניות שיש להן פחות מ-3 ילדים ומעניים יחידים).
ה. פיצוי לפי החלופה המצומצמת מעניק פיצוי יתר לכ-154 אלף משפחות ועלות יתר תקציבית של 3.4 מיליון ש"ח לשנה, אולם היא מונעת פיצוי מעובדים עניים שאינם מקבלים קצבת זקנה או נכות אולם ההנחה היא שהם יפוצו במסגרת העלייה בשכר המינימום.

מאחר שהחלופה המצומצמת קולעת יותר לאוכלוסיית היעד, קרי האוכלוסיה הענייה, ומאחר שהעלות התקציבית היא הנמוכה ביותר מכול החלופות - אומרים במשרד התמ"ת - מומלץ לאמצה. יחד עם זאת כאמור, הם מציעים למנות צוות בין-משרדי שיורכב מאנשי המוסד לביטוח לאומי, משרד התמ"ת ומשרד האוצר, כדי ליישם את שיטת הפיצוי לאוכלוסיה הענייה.