האם יוצאי אתיופיה מופלים לרעה בנישואים?

עמותת טבקה, המסייעת לעולי אתיופיה להתערות בחברה הישראלית, ובן העדה גשאו זריהון הגישו (ג', 16.5.2006) עתירה לבג"צ כנגד משרד ראש הממשלה, האחראי על שירותי הדת, הרבנות הראשית לישראל, הרב האתיופי הארצי, הרב הדנה, והמועצה הדתית אשדוד, בדרישה לחייבם לקיים את חתונתו של זריהון ובחירת ליבו במועד שקבעו.

זהו סיפור על זוג יהודים ממוצא אתיופי, או אם תרצו סיפורה של בירוקרטיה ישראלית חסרת טעם. גשאו זריהון ובת זוגו, האמורים להינשא במהלך חודש יוני, פנו למועצה הדתית באשדוד על-מנת להירשם לנישואים, כמקובל לפני החתונה. במועצה הדתית נמסר להם כי עליהם להגיע ביום ובשעה הקבועה רק ליוצאי אתיופיה, אצל רב אתיופי הרושם נישואין ליוצאי אתיופיה בלבד.

החתן המיועד נדהם לשמוע שיש רושם נישואין מיוחד רק לו וליוצאי אתיופיה וכי לא יוכל לקבל את השירות מכל רב אחר מוסמך, למרות היותו יהודי. הוא הגיע ב- 20 במרץס אל חדרו של מיכאל מהרט- הרב האתיופי שהוסמך לטפל ביוצאי אתיופיה ומסר לו את תעודת הרווקות שהנפיקה המועצה הדתית ביבנה (שם הוא מתגורר, א.ח.) שבה צוין כי הוא "יהודי, רווק".

כנדרש, זריהון, בת-זוגו, והעדים מטעמם, נחקרו ע"י הרב מהרט. בדיקתו של הרב מהרט העלתה שבני הזוג יהודים ויכולים להינשא כדת משה וישראל במועד הקבוע.

דיון בעתירה - עד סוף החודש

אתמול נערך דיון מקדמי בעתירה, ונקבע כי היא תועבר לשמיעה בפני הרכב עד סוף החודש.

עורכת הדין יסמין קשת, המייצגת את הזוג ואת העמותה, מסרה ל- Nfc כי כאשר היא בוחנת את עובדות המקרה היא מתקשה להאמין כי מדובר במדינת ישראל של המאה ה- 21.

לדעתה, מדובר בעולה שהגיע לארץ לפני שנים רבות ויהדותו אינה מוטלת בספק, וכל רצונו הוא להתחתן כדת משה וישראל. היא התרעמה על גישתה של המועצה הדתית, המערימה קשיים בשל פנייתו של החתן לתקשורת בעניין ה"טיפול המיוחד" שלו זוכים בני העדה בבואם להירשם לנישואים.

מהמועצה הדתית באשדוד טרם התקבלה תגובה.

קבענו שאתה יהודי? התחרטנו.

צילום: האם החתונה תתקיים במועדה? (צילום: שאול אלק)

זריהון, שהתרעם על אופן הטיפול "המיוחד" בעולי אתיופיה, התראיין בכלי תקשורת בתקווה שהדברים ישתנו. הדברים אומנם השתנו - אך השינוי היה לרעה.

בתחילת אפריל, דקות ספורות לפני שעלה לשידור בגל"צ, התקשר אליו הרב הדנה, הרב האתיופי הארצי, ומסר לו כי תיקו הועבר לטיפולו והוא מבקש לשאול אותו מספר שאלות על משפחתו על-מנת לבדוק את יהדותו.

בו במקום, על-פי שיחה טלפונית בלבד, קבע הרב הדנה כי לפי מקום מגורי הוריו באתיופיה, הוא אינו יהודי, שכן לדבריו האזור שבו הוא גר "ידוע בתופעת ההתבוללות וההתנצרות". ולכן, הסיק כי סבתו ואמו של זריהון מתבוללים, ואביו בכלל אינו יהודי.

לפי דברי הרב הדנה, על גשאו לעבור הליך של השבה ליהדות, הכולל מבחנים על יהדות, ולא לא יוכל להינשא כדת משה וישראל. ידיעה זו הכתה את זריהון בהפתעה גמורה, משום שזו היתה הפעם הראשונה שאדם מטיל ספק ביהדותו. מרגע זה ואילך החליט להילחם על זהותו היהודית ועל זכותו להירשם לנישואין במועצה הדתית באשדוד.

בלית ברירה, משהניסיון שלו לשכנע את המועצה עלה בתוהו, פנה לעמותת טבקה ובעזרתה הגיש את העתירה.
בעתירה נטען כי המועצה הדתית ביקשה "לחסל חשבונות" עמו בעקבות הראיונות בתקשורת והקביעה כי יהדותו מוטלת בספק נובעת רק משיקולים זרים בניסיון "לכופף ידיים".

לדבריו, התנהגות המועצה הדתית אשדוד אינה מפתיעה. גם בעמותת טבקה ציינו, כי "ישנן מועצות דתיות שעושות דין לעצמם ומסרבות לקבל את פסיקת בג"צ והנחיות משרד ראש הממשלה, ביניהן המועצה באשדוד".