פסק דין של בית המשפט העליון לנהוג בבני מיעוטים כמו בבחורי ישיבות - אינו מיושם

פסק דין של בית המשפט העליון שניתן בפברואר 1999, המחייב את משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה (המשיבים בעתירה) "לנהוג לגבי בני המיעוטים כפי שנפסק לגבי בחורי הישיבות בבג"צ 3267/97 ו-715/98", אינו מיושם.

פסק הדין בעתירה שהגיש עו"ד שמואל סעדיה, ניתן על-ידי השופטים שלמה לוין (משנה לנשיא), מישאל חשין ודורית בייניש. הוא ניתן לאחר שהוצא צו על תנאי, ובהתבסס על הודעת היועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין - שייצג את המשיבים, שהודיע כי הוא הנחה את המשרדים הנוגעים בדבר לפעול בעניין גיוס בני המיעוטים, כפי שהם פועלים בנוגע לבחורי הישיבות.

בעקבות הודעת היועץ המשפטי לממשלה, בדבר ההנחיה שהוציא, מחק בית המשפט העליון את העתירות שהוגשו בנושא זה.

פסק הדין מחייב למעשה את ההקבלה באופן הטיפול בשתי קבוצות אלה. ואולם, למרות זאת, הממשלה פועלת בימים אלה לשינוי החקיקה ברוח "חוק טל" כדי לגייס את בחורי הישיבות, אך במקביל היא אינה עושה את המהלכים הנחוצים לגיוס האזרחים מבני המיעוטים - גם לא לשירות למען הציבור.

מבדיקות שביצעתי מתברר עוד, כי בשל אותו פסק דין, מתקשה עתה הממשלה לפעול בתקיפות לגיוס בחורי הישיבות. נושא זה עלה במשרד ראש הממשלה בשבועות האחרונים. אך עד כה טרם הוכרע כיצד יש לנהוג נוכח פסק הדין, וזאת במיוחד עקב המצב החדש שנוצר בארץ - הן בתחום הביטחוני/פוליטי והן בתחום החברתי.