"על התקשורת לאתגר את השחיתות"

"על התקשורת לאתגר את נושא השחיתות". כך אמר (ג', 16.5.06) בנימין פוטין, בכנס ירושלים לאיכות השלטון בישראל, שמתקיים בירושלים.

"אי אפשר להשקיע משאבים בלי צמיחה מואצת. מדינות שעשו זאת הצליחו גם בתחומים החברתיים - אירלנד למשל. זה יכול להיות גם אצלנו. אחד המכשולים לצמיחה הוא נושא השחיתות. זו אינה רק נורמה נפסדת. זו אבן ריחיים על צוואר הכלכלה. הדבר מערער את הכלכלה בלי תוספת פיריון. לכן, השחיתות היא נטל כלכלי גדול. מס אכזרי גם משום שהוא עלום. כמעט כל הדיונים על השחיתות מחטיאים את הכוונה. לחשוף איפה מרוכזת השחיתות".

השחיתות מתחילה עם פוליטיקאי הנותן ג'וב לחבר מרכז של מפלגה וחבר המרכז מצביע לפוליטיקאי. אני גאה שרוב חברי המרכז הבינו שהם צריכים להשתחרר מהנטל או מהזכות לבחור את חברי הכנסת. הם ויתרו על הכוח הזה. חברי הכנסת מוכתמים על-ידי מיעוט חברי הכנסת המושחתים".

"הערך הכספי כאן הוא קטן מאד", המשיך ואמר פוטין, "והכיסוי התקשורתי ענק לאחר מעשה".

לדברי פוטין, אנו משדרים מסר לכל הכפופים ואחרים שאפשר להתחמק ולעשות מניפולציות. מי יכול לתקן את זה? מדוע לא מטפלים בזה? יש שני גורמים שצריכים לטפל: גורמי אכיפת החוק, והתקשורת. אין מידע? למה אי אפשר לטפל? אם השחיתות לא מטופלת מספיק מוקדם שההשחתה חודרת לגורמים בתוך מנגנוני אכיפת החוק.

למה התקשורת לא מכסה את השחיתות הזאת? כי התקשורת הם בעלי ההון - בעלי אינטרסים מועדים לממש את האינטרסים. ואג'נדה פוליטית - יש מצבים שצרכי המדינה מחייבים התעלמת משחיתות. נטפל בשחיתות אחר כך... תפקידה של התקשורת לאתגר את השחיתות. התקשורת חיבת להגיד די".

"יש מכשיר נוסף על השומרים של השומרים. נשאר מוסד מבקר המדינה - חשוב שיהיו לו שיניים וכלים הדרושים לטיפול בבעיה. לא כולם מושחתים... חייבים להעצים את כוחו של המבקר. לבוא חשבון עם המושחתים האמיתיים".

ד"ר נבות: ביזוי הכנסת הפך לטרנד

ד"ר סוזי נבות, מהמסלול האקדמי המכללה למינהל, שימשה כיו"ר המושב ואמרה: "ביזוי הכנסת הפך לטרנד לאומי. האם אנחנו חושבים מהו הנזק שאנחנו ניזוקים בעקבות התופעה?

דורנר: דין חבר הכנסת ככל אדם

שופטת ביה"מ העליון (בדימ.), דליה דורנר, אמרה בכנס: "חסינות חברי הכנסת ניתנה רק לצורך עבודתם, כגון חופש הדיבור... דין חבר הכנסת חייב להיות ככל אדם בכל העבירות האחרות".

עוד אמרה השופטת דורנר, כי "קיימת דיעה שהרשות המבצת תתענה לח"כ. בכל 58 שנות המדינה זה לא קרה. ואם זה יקרה ישנו הבג"צ. יש קושי בעבירות שחיתות, היתה הצעה להוציא זאת מהכנסת, הוצאו תיקונים, אולם לדעתי התיקונים גרועים מהמקור".

ח"כ איתן: החסינות היא חלק בלתי נפרד מעבודת

ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט בכנסת, אמר כי "התמונה אינה נכונה. לוקחים כמה דוגמאות ומכלילים על כל חברי הכנסת. הכנסת טובה מארגונים רבים אחרים. איכות שלטון היא גם חיזוק מעמדה של הכנסת, החסינות היא חלק בלתי נפרד מעבודתי ואם לא היתה לי חסינות דברים שאמרתי הייתי מפחד להגיד אותם. אם השאלה היא אם מותר לי להגיד את הדברים, אז אני לא אגיד. תקבלו כנסת מאוד עצמאית".

"בעניין מייק אלדר אמרתי דברים שבית המשפט אסור לומר אותם? לקחתי סיכון. מעבר לתיאוריות ולהתקפות אני שואל - אתם בכלל ערים שכל הדוגמאות שניתנו אין כאן בעיה של חסינות? במקרה הגרוע - אומרים ליועץ המשפטי לממשלה יש כאן דחייה של שנתיים".

ח"כ איתן פנה אל הנוכחים ואמר: "תראו לי ח"כ אחד שנמנע מעונש בחקיקה, זכה לברוח מאימת הדין, לא נותנים אפילו שם אחד. גורלובסקי - החוק קבע שבענינים אלה הכנסת רשאית ליטול חסינות של חברי הכנסת. שיקול דעת של הכנסת קיים רק כאשר יועץ ממשלתי מתאנה לחבר כנסת, אז מותר לכנסת להתנגד. יזמתי את החוק על-רקע דעת מיעוט כשלא ברור היה מה היו השיקולים. אם הכנסת חורגת ישנו הבג"צ".

מרגלית: השחיתות בישראל עמוקה מהשחיתות בכנסת

דן מרגלית שהשתתף במושב, אמר: "השחיתות בישראל עמוקה מהשחיתות בכנסת. הכנסת עברה תהליכים של השחתה. היו עליות וירידות. ישראל נולדה כשסדרי מדינה תקינים לא היו בה, אולי לטובת העניין. ידלין טען שלקח למען המפלגה ובית המשפט לא קיבל את טענתו. הכנסת היא שיקוף של ההשחתה בציבור".

מרגלית הציע לבטל חסינות חברי הכנסת בכל הרמות. אין שום סיבה בעולם שתהיה חסינות. חסינות גורמת להסתרת דברים בעיני הציבור. הבעיה אינה דיבה. הבעיה שחברי הכנסת אינם מעונינים בחקירת דברים שהם מסתירים".

מרגלית המשיך ואמר: "נבחרי ציבור לא יורשו לנצל את זכות השתיקה". הוא סיים ואמר, כי יש יסוד ללחוץ על הכנסת בשני נושאים: חסינות וזכות השתיקה.

עו"ד נגבי: מתנגד לביטול החסינות

עו"ד משה נגבי, פרשן משפטי מקול ישראל, התייחס בכנס לחשיבות של הדיבור על השחיתות: "חשוב שהכנסת לא תהיה עיר מקלט לפושעים, יש לזה גם היבט מעשי - ח"כ מושחת הוא גם יוצר סביבה משחיתה. מחוקקים, בוחרים בעלי תפקידים - מושחת ומשחית".
לדבריו של עו"ד נגבי, יש לנו בעיה עם המנגנונים: "מי ישמור על השומרים. יש הידרדרות של המנגנונים שצריכים לבקר את חברי הכנס: עיתונאים הנוסעים עם ורטהימר ומקבלי כרטיסים למשחקי ספורט".

נגבי מתנגד לביטול החסינות. "יש להבדיל בין דיבורים למעשים. חייבת להיות חסינות מפני מעצר, למעט אלימות". יחד עם זאת הוא בעד ביטול החסינות הדיונית. "יש הצעות חוק של גדעון סהר וזהבה גלאון. כל עוד יש חסינות דיונית, אני חושב אם היא קיימת לא יתכן שהכנסת תחליט מתי היא חלה ומתי היא לא חלה".

צבי ענבר: מוסד החסינות מגן על חברי הכנסת

צבי ענבר, היועץ המשפטי של הכנסת לשעבר, אמר בנאומו בכנס: "כבר היו דברים מעולם. לא כל מי שמתנגד לנטילת חסינות הוא מושחת. מוסד החסינות מגן על חברי הכנסת. היו שסברו שיש לצמצם את החסינות, חברי מקי והערביות הצביעו יחד כדי לא לפגוע בחסינות".

רמון: קריטי לקדם חוק הפריימריז

שר המשפטים, חיים רמון, אמר כי הוא מקווה להשלים במהלך הקדנציה הנוכחית את חקיקת חוק הפריימריז.

השר רמון אומר כי יש לקבוע בחוק את דרכי הבחירה של מועמדי המפלגות לכנסת כך שיעשו בשקיפות ותחת פיקוח, באמצעות קיום פריימריז בכל המפלגות בו-זמנית, כשכל בוחר משלם את דמי הרישום באופן אישי ובאמצעים נוספים.

"המציאות כפי שאנו חווים אותה היום כפוליטיקאים היא או שנישחת או שנישחט ולכן שינוי השיטה הוא קריטי לביעור השחיתות. ככל שהגוף הבוחר הוא גדול יותר כך התלות בחבריו קטנה יותר והשרים יכולים לפעול לטובת כלל הציבור", אמר השר רמון.