צנח שיעור הדתיים הזכאים לבגרות

מנתוני בחינות הבגרות לשנת תשס"ה עולה, כי חלה ירידה במספר הזכאים לבגרות כמעט בכל המגזרים באוכלוסיה. כך בפרטים שנמסרו במסיבת עיתונאים של משרד החינוך שנערכה הבוקר בתל אביב (יום ג', 16.5.06).

הירידה המשמעותית ביותר חלה במגזר הערבי - ירידה של 6.6%, ללא מזרח ירושלים. ירידה משמעותית היתה גם במגזר הדתי - 6.3%, מה שמביא אותו מתחת למגזר הכללי אשר בו חלה ירידה של 1.8%. גם במגזר היהודי והדרוזי חלו ירידות של יותר מאחוז אחד.

במשרד החינוך משערים, כי הירידה הדרמטית במגזר הדתי קשורה לביצוע תוכנית ההינתקות. יחד עם זאת ייבדקו גם המשתנים הנוספים לגבי הירידה במגזר זה.

תעודת עניות לממשלה

ח"כ ניסן סלומיאנסקי אמר בתגובה לירידה החדה באחוז הדתיים הזכאים לבגרות, כי "אין ספק שממשלת ישראל מקבלת היום תעודת עניות. אין גם ספק שאירועי ההינתקות השפיעו על הנוער של הציבור הדתי ופגעו בכל הציבור פגיעה עמוקה. חלק מהנוער כלל לא רצה לגשת להיבחן והמסקנה היא כי מי שמקבל החלטות מבישות מסוג זה, גורם לא רק לקרע נוראי בעם ולהתמוטטות מפעל ההתישבות, אלא גם להרס חינוכו של דור העתיד".

חלוקה למגמות ומקצועות

מנתונים לגבי מספר הזכאים מתוך הלומדים על-פי חלוקה למגמות לימוד – עיוני, טכנולוגי וחקלאי – עולה כי חלה ירידה בזכאים מהמסלול העיוני מ- 65.1% בתשס"ד ל- 61.1% בתשס"ה (יריה של 4%). במסלול הטכנולוגי חלה ירידה דג כן של 2.4% לעומת עלייה במסלול החקלאי של 2.3%.

מבחינת החלוקה למקצועות – בתחום המתמטיקה הנתונים הם חיוביים גם בקרב המגזר היהודי וגם במגזר הלא יהודי – יותר ניגשים ל- 4 ו- 5 יחידות לימוד בבגרות במתמטיקה. גם באנגלית חל שיפור בשני המגזרים, כשהמשמעותי ביותר הוא במגזר הערבי.

לעומת זאת נרשמה ירידה משמעותית באחוז העוברים את בחינת הבגרות באזרחות - במגזר היהודי ירידה של 4% בעוברים את הבחינה בשנת תשס"ד לעומת תשס"ה ובמגזר הלא יהודי גם כן ירידה, של 5.3%. בהקשר הזה אמרה שרת החינוך, יולי תמיר: "צריך לקחת את הנתונים האלה לתשומת הלב בייחוד כאשר המשקל של מקצוע האזרחות גובר בהקשר של קבלת תעודת בגרות מלאה. לימודי האזרחות והדמוקרטיה יעמדו לנגד עיננו".

מבחינת החלוקה למגדרים - הבנות טובות יותר מהבנים, אך עדיין חלה ירידה בשני המגדרים של מעל ל- 3%.

הגורמים במשרד החינוך תולים את ההסבר לירידה בשיעור הזכאים לתעודת הבגרות בקיצוץ המצטבר של שעות ההוראה. בשנת תשס"ה הגיע הקיצוץ המצטבר ל-6.4 שעות. שרת החינוך: "אי אפשר ללמד ילדים בלי שעות לימוד לכן אנו מתעקשים שלא לאפשר את הקיצוץ הנוסף של 12 אלף שעות לימוד ביום".

מנכ"ל משרד החינוך הנכנס, שמואל אבואב התייחס לפעולות האופרטיביות שמשרד החינוך עומד לבצע לאור הממצאים: "בראש ובראשונה לאתר את התלמידים המתקשים שהסיכוי שלהם להגיע לבגרות חלש. לאתר אותם כבר בכיתה י' ולנסות לנבא מראש את אותם לא זכאים לבגרות ולהכביר את המאמצים והשעות על-מנת להביא אותם לבגרות.

בנוסף לכך משרד החינוך ינתח את שלושת המקצועות הבעייתיים שבהם אחוז הכשלון גבוה: אנגלית, אזרחות ותנ"ך. המשרד ינתח מחדש את תוכניות הלימוד על-מנת לגביר את שיעורי ההצלחה במקצועות אלה. כמו כן, יוגבר הקשר עם הרשויות המקומיות. כל ראש רשות ינתח את התוצאות של הבגרויות ברמת היישוב ויבחן את הפעולות שיש לעשות על-מנת לסייע לתלמידים ולמוסדות באותו ישוב".

אבואב ציין גם את "תוכנית ה-17%", המתייחסת ל-17% מכלל התלמידים שניגשו לבגרות ולא היו זכאים לתעודה בגלל כישלון בבחינה אחת. משרד החינוך יבחן את פעולות על-מנת להביא את אותם תלמידים לבגרות מלאה.

כמו כן, לנצל את התקופה מחודש אפריל עד הבחינות למרתונים ולימוד אינטנסיבי של החומר, על-מנת לסייע לתלמידים להגיע מוכנים לבגרות, מבלי להשאיר זאת אך ורק למורים הפרטיים וללימוד עצמי.

שרת החינוך הדגישה בדבריה כי למרות הממצאים אין בכונתה להתפשר על איכות הבגרות. "המפתח הוא לא להוריד את איכות תעודת הבגרות, אלא העלאת הרף האקדמי ורף התלמידים המתקבלים לאוניברסיטאות". לדבריה, בכוונתה למשיך לעודד את אחוז התלמידים שניגשים לבגרות, למרות שהדבר יקטין את אחוז הזכאים. "בראייה חברתית כדאי לעודד את האנשים לגשת לבחינה ולהתמודד, ואלי אף לעבור את הבחינות".

יו"ר המפד"ל, ח"כ זבולון אורלב אמר בתגובה לממצאים שהציג משרד החינוך: "הירידה באחוז הזכאים לבגרות במגזר הדתי מהווה תמרור אדום ומעוררת דאגה עמוקה. קרוב לוודאי שטראומת ההינתקות נתנה את אותתיה, כמו גם אטימותו של משרד החינוך לרגישות ולצרכים של התלמידים בתקופות ההינתקות. העובדה שלא ניתנו למפוני גוש קטיף הקלות בבגרויות שניתנו בקריית שמונה היא רק הוכחה לאטימות המערכת".

סגן שר החינוך היוצא, ח"כ מגלי והבה: "צעירים ערבים חסרי סיכוי לרכוש השכלה יהיו אזרחים אשר תחושת הקיפוח שלהם עלולה לסכן את החברה הישראלית כולה". והבה קורא למשרד החינוך להמשיך וליישם תוכנית טיפול נקודתית בבתי ספר מהמגזר שהחלה לפעול השנה. במסגרת התוכנית מטפלים בתי הספר שבהם ממוצע הבגרויות נמוך ובאמצעות טיפול אינטנסיבי בקבוצות תלמידים חלשות מעלים את שיעור בעלי תעודות הבגרות.

חבר ועדת החינוך, ח"כ זאב אלקין (קדימה) אמר בתגובה לנתוני הזכאים לבגרות: "הנתונים הם עדות נוספת למשבר העמוק שעובר הנוער הציוני-דתי בתקופה האחרונה. על המנהיגים של ציבור זה לקיים דיון מעמיק במצב הנוער".