בית משפט השלום בפתח-תקוה גזר שמונה חודשי מאסר בפועל (ב', 15.05.06) על עומר אבו חוג'לה, לאחר שהורשע בתקיפתו של עובד תחנת דלק, אשר סירב לתדלק את רכבו בחינם.
על-פי המפורט בגזר-הדין, בראשית חודש נובמבר 2005, בין השעות 03:00 ל- 04:30 לפנות בוקר, הגיע חוג'לה ברכב מסוג הונדה לתחנת דלק במחלף חורשים שבג'לג'וליה. הנאשם פנה למתדלק העובד בתחנת הדלק. במהלך עימות מילולי דרש כי יתדלק את רכבו ללא תשלום.
משסירב המתדלק לעשות כדרישת הנאשם, הלם האחרון בפניו, והפילו ארצה כשפיו שותת דם. כתוצאה מהתקיפה, נגרמו למתדלק שברים בלסת השמאלית התחתונה, והוא נזקק לניתוח במהלכו בוצע קיבוע של השבר באמצעות פלטות.
חוג'לה הורשע על-פי הודאתו בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש לפי חוק העונשין. בין הצדדים נחתם הסדר טיעון, במסגרתו הודיעה ב"כ המדינה טרם ההודיה כי תגביל עצמה לעתירה להשתת עונש מאסר בפועל של שמונה חודשים מאסר על תנאי וקנס, בעוד הסניגור יוכל לטעון למאסר שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס.
הסניגוריה מטעמה זימנה עדת הגנה לעונש, המשמשת כפקידת סעד לסדרי-דין, והמנהלת את מחלקת הרווחה בג'לג'וליה. הכרותה את הנאשם נובעת מהיותה תושבת המקום, וכן ספציפית במסגרת תפקידה, כאשר הוזמנה לטפל בנושא, הן במסגרת הטיפול בנאשם עצמו והן במסגרת הטיפול במשפחה.
גם חוג'לה עצמו אמר את דברו בבית משפט, הביע חרטה וביקש הזדמנות, תוך שעתר לרצות עונש מאסר בעבודות שירות. עוד הוגש על-ידי ההגנה הסכם סולחה שנערך בין משפחות הנאשם והמתלונן.
שופטת בית המשפט, נירה דסקין, בחנה את טיעוני הצדדים לעונש, וציינה כבר בראשית גזר דינה, כי מדובר במקרה של אדם אשר תקף את הקורבן, על-רקע "חטאו" שלא למעול באמון מעבידו, ולתדלק את רכבו של הנאשם רק כדי להחלץ מדרישותיו הבלתי חוקיות וחסרות הבסיס לעשות כן.
"לא די היה לו לנאשם בכך שהוא דרש דרישה בלתי חוקית מהמתדלק לתדלק את רכבו ללא תשלום, והוא 'תמך' דרישה זו בכך שהלם בפני המתלונן באמצעות אגרופו מהלומה קשה, אשר הביאה לנפילתו של המתלונן כשפיו שותת דם".
בנוסף, הדגיש בית המשפט את החומרה בעיתוי ובשעה בהן בחר הנאשם לבצע את העבירה. "המדובר בשעות לפנות בוקר (בחודש נובמבר), כאשר מדרך הטבע הינן שעות שהתנועה בהן אינה שוטפת. שעות בהן בד"כ אין ריבוי של אנשים המצויים ברחובה של עיר ובחסות זו של חשכת מה ושל מיעוט עוברי אורח ניצל הנאשם את פגיעותו של הקרבן כדי להשיג הטבה כלכלית ללא תמורה".
הנאשם, צויין, אינו יכול להסתתר מאחורי אדי האלכוהול אשר היה תחת השפעתם עובר ובעת האירוע, וזאת משום שהוא הכניס עצמו למצב זה שלא בטובתו ושלא בטובת הקורבן. היותו במצב כזה, לא רק שאינה מהווה נסיבה מקלה, אלא יש לראות בחומרה את העובדה שמלכתחילה התיישב מאחורי ההגה.
כמו-כן, הוסיפה השופטת, אין לזקוף באופן גורף לזכותו של הנאשם, את העובדה שהגיע לתחנת המשטרה והסגיר עצמו, וזאת משום שכך או כך היו עדים לאירוע, והמדובר באנשים אשר יש להם הכרות קודמת מכח המגורים, כפי שנלמד הן מהסכם הסולחה שנערך עם המתלונן והן מעדות פקידת הסעד.
מעשהו של הנאשם, הודגש, הינו מעשה של בריונות בעליל, במהלכו מנסה הנאשם להשיג "רווח כלכלי" בתדלוק רכבו ללא תשלום, והוא מנסה לקבל זאת בכוח הזרוע.
"יותר ויותר נחשפת החברה בישראל למעשי בריונות קשים, אשר פוגעים בחברה וביחידיה, ולא אחת מדובר באירועים קשים דווקא בין צעירים ודווקא על-רקע בו אותם צעירים מכניסים עצמם למצב אלים כאשר הם מגירים לגרונם כמויות של אלכוהול אשר אדיהן מערפלים את חושיהם, חשיבתם והתנהגותם, והתוצאות הקשות נצפות בשטח. תופעות קשות אלה של צעירים המגיעים לכלל מעשי בריונות תוך צריכת אלכוהול יש לשרש באמצעות ענישה משמעותית אשר יהיה בה כדי להרתיע ולהציב רמזור אדום בפני הישנותם".
בסיכום הדברים, שקלה השופטת את הנסיבות המקלות בענישתו של הנאשם, בהן הודאתו בהזדמנות הראשונה, עדותה של מנהלת לשכת הרווחה, הסכם הסולחה שנעשה, עברו הנקי ונסיבותיו האישיות הקשות.
לאור האמור, בחר בית המשפט לאמץ את הסדר הטיעון בהתאם לרף שהתבקש על-ידי התביעה, וגזר על הנאשם 8 חודשי מאסר בפועל, שלוש תקופות מאסר על-תנאי של שנה, 8 חודשים ו- 6 חודשים - בהתאם לחומרת העבירה, וכן קנס כספי בסך 3,500 שקלים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה