אחת הבעיות הידועות מאז שהומצא מנוע הבעירה הפנימית היה נושא הגלדת ההספק. ואל יקל הדבר בעינכם, אומנם אפשר להוסיף כוחות סוס על-ידי הוספת נפח או סל"ד אך אפשר גם אחרת - על-ידי הגדשת המנוע.
הרעיון העומד מאחורי מגדשי הטורבו ומגדשי העל (סופר צ'רג'ר) הוא כי בשעה שאפשר, די בקלות, להוסיף עוד דלק לחלל השריפה בצילינדר, הרי שזה קצת יותר קשה להוסיף אוויר הדרוש לצורך תהליך הבעירה. הפתרון שנמצא היה מגדש הדואג "לדחוף" את האוויר הדרוש לשם הבעירה ובכך להעלות את הספק שניתן להוציא מהמנוע.
ביחד עם היתרונות ישנם גם חסרונות הנובעים בעיקר מאופי פעולתו של מגדש הטורבו. זה האחרון מסתובב בעזרת כזי הפליטה היוצאים מהמנוע ולכן הוא יעיל בעיקר בסל"ד גבוה, אז פולט המנוע גזים רבים המסובבים את הטורבינה של המגדש. בנוסף, רובם של המגדשים סובל ממה שמכונה "זמן תגובה" או "השהיית טורבו" (בשביל לפשט עניינים הכוונה היא הזמן מהרגע שאתם לוחצים על דוושת הגז ועד שהטורבו נעשה אפקטיבי עם העלייה בסל"ד המנוע ובכמות גזי הפליטה).
פתרון אחד לבעיה נמצא בדמות מגדשי העל (סופר צ'רג'ר) המופעלים על-ידי רצועה ולא על-ידי גזים ולכן תגובתם מיידית ובכל סל"ד, אבל גם הם לא חסינים מבעיות וגם הם מושפעים בצורה כזו או אחרת מהסל"ד.
כדי לפתור את הבעיה האחרונה הוצג בשוק פתרון פרי פיתוחה של חברת אנטונוב. הרעיון העומד מאחורי הפיתוח של החברה הוא תיבת הילוכים בעלת שני יחסי העברה המתחברת למגדש על צנטריפוגלי. אם עד כה מהירות סיבוב מגדש העל היתה תלויה בסל"ד המנוע, הרי שכעת תיבת ההילוכים של המגדש מאפשרת יחס העברה גבוה בסיבובי מנוע נמוכים ויחס העברה נמוך יותר בסיבובי מנוע גבוהים וכתוצאה מכך פועל המגדש כל הזמן בטווח הסל"ד היותר יעיל שלו.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה