הוחזר גיל הפרישה הקודם לאלפי עובדים

השבוע הגיע המאבק לסיומו מאבק מוצלח. בסיכום בין היועמ"ש של האגף לאיגוד מקצועי, עו"ד דורית טנא-פרצ'יק, לנציגי האוצר הוחלט, כי הממשלה תממן את גמלתם של הפורשים החל מגיל 65 ולא מגיל 67 כפי שנקבע בשנת 2003.

על-פי ההסכם, הממשלה תממן לפורשים מוקדמים אלה את עלות הפנסיה שלהם, כאילו גיל פרישה לא השתנה בחוק. מבחינתם, גיל הפרישה חוזר להיות גיל הפרישה הקודם והמצב מבחינתם, למעשה, חוזר לקדמותו. הסיכום קיבל את אישורו של ד"ר יוסי בכר, מנכ"ל משרד האוצר.

מדובר בהוראה גורפת של האוצר, שממנה יהנו גם מאות פורשי פנסיה מוקדמת ממספר רב של חברות בהם נחתמו הסכמים קיבוציים דומים, בהן אל על, שיכון ובינוי, ממ"ן, תנובה, מכון התקנים, ECI, בנק הפועלים ועוד.

המאבק החל בעקבות הרעה בלתי מוצדקת בתנאי פרישתם של עובדים וותיקים. אחד מהם, משה חלד, החל לעבוד בחברת "טלרד" בשנת 1973. החברה הובילה בתחום המרכזיות הטלפוניות הציבוריות והפרטיות. פלד היה הנדסאי בחברה ואחראי על המערך והתכנון של המכונות ועל מערכי הייצוא. לפני כ-7 שנים נכנסה החברה לקשיים כספיים. חלד זומן לשיחה עם הממונה עליו, וקיבל את הבשורה המרה. "אתה מפוטר", נאמר לו. לחלד, שהיה אז בן 52, נאמר, כי על-פי הסדר הפיטורים תשלם לו החברה פנסיה מוקדמת מוגדלת, בשיעור 70%, למשך 10 שנים. במשך שלוש שנים, מגיל 62 עד 65, על-פי ההסדר, לא יקבל חלד גמלה. כשיגיע לגיל 65, גיל הפרישה דאז, יקבל תשלומי פנסיה מקרן הפנסיה הרגילה.

חלד הסכים, התארגן בהתאם לתקופה בה לא יקבל פנסיה, ויצא לפנסיה מוקדמת. אלא שבשנת 2003 העלה שר האוצר דאז, בנימין פוטין, את גיל הפרישה מ- 65 ל-67 לגברים ומ-60 ל-64 לנשים. חלד, ועוד 500 עובדות ועובדים שפרשו באותם תנאים, נותרו עם עד ארבע שנים נוספות ללא מקור הכנסה.

יחד עם חבריו אלכס שטרית, אברהם שטרית, אמנון ארז, רפי ברד ואבי אקרמן פתחו העובדים הפורשים במאבק בגיבוי ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, אף התערב אישית בעניין בטענה, כי הגדלת מספר השנים שבהם יאלצו הפורשים לחיות ללא מקור הכנסה עלולה לדרדר את מצבם הכלכלי עד פת לחם. "כל פורש הסכים בהסדר הפרישה לספוג מספר שנים ללא הכנסה, ועתה גדל מספר השנים שלא באשמתם, ומבלי שהתארגנו לכך כלכלית", טען עיני.

כאמור, בעקבות המאבק תוקן העיוות. מכך יהנו עוד אלפי גמלאים.